יחימוביץ’ על הפיגוע בבולגריה: “הרבה משפחות מתעוררות לבוקר שחור לאחר שאיבדו את יקיריהן”

דף הבית > מאמרי דעה > יחימוביץ’ על הפיגוע בבולגריה: “הרבה משפחות מתעוררות לבוקר שחור לאחר שאיבדו את יקיריהן”

ח”כ שלי יחימוביץ’ ב’שישי בבוקר’ בערוץ 10, על הפיגוע בבולגריה, על תקיפה באיראן, על בחירות, שוויון בנטל ועוד

שלי יחימוביץ’, יושבת ראש העבודה, כבר לא יושבת ראש האופוזיציה, בוקר טוב לך.

בוקר טוב. פורמאלית עדיין כן, מעשית כבר לא.

מתגעגעת?

בפוליטיקה לא מדברים על געגועים. יש כאן אקט שהוא פרלמנטרי. ראש הסיעה הגדולה ביותר הוא ראש האופוזיציה ולכן הודעתי ליו”ר הכנסת שאני מסיימת את כהונתי ומי שיהיה ראש האופוזיציה יהיה שאול מופז.

פגישות היו לך עם ראשי השירותים, על פי חוק, גם עם ראש הממשלה. היה איזשהו מידע, התראה, רקע, חשש לפעולה מהסוג הזה בבורגס?

פעולות מהסוג הזה קורות כל הזמן אבל הן פשוט נמנעות על ידי כוחות הביטחון. האיום קיים, הטרור הוא מאוד מפושט. יש כאן פעילות של החיזבאללה בהשראה איראנית, שזה ברור לחלוטין, זאת לא קלישאה. וזה טרור שהוא חוצה גבולות והוא בינלאומי ונמצא בכל מקום. סה”כ כוחות הביטחון שלנו עושים עבודה מעולה כי אנחנו שומעים על הטרגדיה הנוראה הזאת, הרבה מאוד משפחות מתעוררות היום לבוקר שחור אחרי שהן איבדו את יקיריהן, אבל בו בזמן יש גם הרבה מאוד משפחות שהכאב והסבל הזה נחסכו מהן בגלל עבודה ביטחונית מאוד יסודית, מאוד עמוקה, מאוד חכמה, מאוד אינטנסיבית ואין כאן זבנג וגמרנו. זה עבודה שהיא מרחיקת לכת.

לו היית עומדת בראשות הממשלה היום, מה שלפי הסקרים לא כזה רחוק, מה היית עושה, איך היית מתבטאת? על איזה פעולה היית ממליצה?

בתור מי שהשבוע מתחה ביקרות קשה וחריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאן באמת אין מה להתלהם. יש כאן עבודה שהיא מאוד יסודית. היא לא חד פעמית. היא מלווה בעבודת עומק, בפריסה של כל מני זרועות שנאבקות בזה.

היה מי שיכול היה להבין מההתבטאויות של נתניהו בימים האחרונים שגם תקיפה באיראן יכולה להיות תגובה לפיגוע בבולגריה.

טוב, אז כאן אני אומר את עמדתי בבהירות. פעולה צבאית היא לעולם לעולם האקט האחרון עלי אדמות שצריך לנקוט. בוודאי בסיטואציה אסטרטגית כל כך מסוכנת. לישראל אסור לפעול לבד בזירה האיראנית. היא חייבת לגייס את העולם כולו, בוודאי להיות מתואמת לחלוטין עם ארצות הברית. ואם מישהו, עולה על דעתו להגיב לאירוע הנורא והקשה הזה באיזושהי הרפתקה מופרזת והזויה, שיהיה לה מחיר כבד ביותר, אז אני מתרה שהדבר הזה אסור שיקרה, ואתם יודעים מה, אני חושבת שיש הבנה שאסור שיקרה.

אז תקיפה באיראן לא. אבל היו שני עוזים. עוזי ארד שהסביר אתמול שבגלל שחיסלנו את מורנייה אז הם מחזירים לנו וזה חלק כנראה מאיזשהו פינג-פונג מורכב, אני לא יודע אם זה הציטוט המדויק. ישב פה עוזי דיין ואמר- מה זאת אומרת, חיסולים ממוקדים בראשי הטרור זו אחת הדרכים להתמודד עם הטרור. ואני רוצה לשמוע תשובה ברורה ממך, האם את תומכת בחיסולים ממוקדים, במיוחד של ראשי הטרור או חושבת שזה לאו דווקא עוזר?

התשובה היא כן. זו בוודאי פעולה שהיא גם חכמה, גם ממוקדת, גם בסופו של דבר גורמת הרס וכאוס בתוך הארגון והיא בוודאי, אנחנו מקיימים כאן לפעמים דיונים הומאניים, היא בוודאי יותר נקודתית, יותר ממוקדת, יותר ממצה ויותר צודקת מלהפציץ רובע שלם כיוון שיושב בו מפגע.

היא לא מזמינה את הפיגועים הבאים, הפעולה הזאת?

אנחנו נמצאים בעולם שהולך ומסתבך מבחינה ביטחונית. האויבים שלנו הם כבר לא ראשי מדינות. אנחנו רואים את ההתפוררות הזאת זה בכל המזרח התיכון סביבנו. וכן, זה חלק מפעילות שחייבים לעשות אותה. במקביל, כמובן, כל הזמן, לחתירה לשלום ולהסדר מדיני. כשהפעולות הצבאיות לא מלוות באיזשהו גיבוי של ניסיון להיחלץ מהקיפאון המדיני שאנחנו נמצאים בו, אז הם רק רכיב אחד. הרכיבים האחרים הם גם רכיבים מדיניים, גם רכיבים של דיפלומטיה בינלאומית והרכיבים האלה מוזנחים.

קשה לעשות את המעבר הזה מהשיח שלנו עכשיו לשיח הפוליטי הציני אבל בכל זאת ננסה. רק בתחילת השבוע הזה היה נדמה שהאג’נדה החברתית, ובכל מקרה על סדר היום היו העניינים החברתיים, עם סילמן שהצית את עצמו ועכשיו, אנחנו במצב שאולי עבורך פחות נוח

אני חושבת שזה בדיוק ההיפך. אני חושבת שהדיבור הביטחוני המדיני, החד משמעי…

יכול לשרת אותך גם בקמפיין…

אני לא מדברת על שירות. כשאני נכנסתי לפוליטיקה לפני שש וחצי שנים לא חשבתי איזה דיבור ישרת אותי. וגם היום אני לא מוציאה את האצבע, בודקת לאן נושבת הרוח ושואלת מה ישרת אותי, על איזה טרנד לזנק ואיזה מלים פופולאריות להגיד ובאיזה הפגנה להצטלם. אני לא עובדת בצורה כזאת. אני מאמינה מעומק לבי שבסופו של דבר בטחונה של מדינת ישראל וחוסנה זה לא רק סיכול פעולות טירור, אלא גם המרקם שלנו כמדינה וכשם שנחנו מגנים על הגבולות וכשם שאנחנו מגנים על אזרחים ישראלים בחו”ל, אנחנו צריכים, קודם כל, שתהיה לנו מדינה, ומדינה שבה מעמד הביניים נשחק ונגרס, ומדינה שבה מתרחש אסון נוראי כמו אסון הכרמל, בגלל ייבוש שירותי הכבאות ומדינה שבה…

תסכימי שהרבה יותר קשה להסיט כספים מתקציב הביטחון חזרה לתקציבי הרווחה אחרי כותרות כאלה.

אבל תפיסת העולם שלי היא ממש שונה. אני לא מדברת ברטוריקה של הסטות, קחו מהם ותנו להם, אלה פראיירים ואלה לוקחים מהם. אלא אני אומרת שאפשר להרחיב את בסיס התקציב, להרחיב את הגבייה באמצעות גבייה מאנשים עשירים מאוד ולייצר יותר הכנסות למדינה וגם להגדיל את ההוצאות כדי להשקיע בתשתיות אנושיות ותעשייתיות, דבר שיביא גם לצמיחה ולפריחה. ותשמעו, גם אם ייכון שלום כולל במזה”ת ולא יישא גוי אל גוי חרב ולא נדע עוד מלחמה, תארו לעצמכם שזה יקרה, אבל בתוכנו 90 אחוז מאזרחי מדינת ישראל ירוויחו 22 שקלים ו-4 אגורת לשעה ולא תהיה קורת גג לראשם ובריאות טובה תהיה רק למי שיכול לשלם, אז על מה התכנסנו כאן במדינה הזאת?

בואי נדבר פוליטיקה ברשותך…

אגב, גם זה פוליטיקה מה שאמרתי עכשיו…

אבל זה אפילו עוד יותר פוליטיקה. ידיעות אחרונות פתחת ושם מצאת שבסקר מינה צמח הפער קטן מאי פעם. הליכוד מקבל 25 מנדטים והעבודה בראשותך 21. זה מרחק כדי 4 מנדטים. העבודה עלתה מאז הבדיקה האחרונה. הליכוד ירד. קודם כל ברכות. קדימה כמובן מתרסקת, 7 מנדטים כבר. הערכה שלך, זה בגלל…?

אני חושבת שהקונסיסטנטיות שלנו, של מפלגת העבודה, אנחנו לא משנים, בדיוק מה שאמרתי קודם, אנחנו לא רצים אחרי כל טרנד…

משהו היה השבוע שגרם לשינוי הזה

אני חושבת שהציבור השבוע חש גועל מאותו תרגיל חסר תקדים בציניות שלו שנמשך 70 יום בחבירה הזאת בין קדימה ונתניהו.

כלומר, מופז וביבי מתחברים, הציבור תופס גועל. מופז וביבי נפרדים, הציבור עוד יותר נגעל מזה?

אנחנו היינו עכשיו בסוף הפיאסקו הנורא הזה. הרי תמיד אנחנו במתח בפוליטיקה בין אידאולוגיה לבין מהלכים פרגמטיים שצריך לעשות כדי לממש את האידאולוגיה ולפעמים מתפשרים. אז תמיד יש מתח כזה. ב-70 יום של החבירה הכל כך בזויה הזאת בין נתניהו וקדימה, ב-70 יום האלה, לא היה יותר מתח. הייתה רק ציניות, רק ספינים פוליטיים רק תרגילים, רק פוטו-אופים, שום דיון עמוק, שום ויכוח אידאולוגי. ובסופו של דבר אני מאמינה שהציבור יודע לזהות איזושהי עקביות ואמונה בדרך ובז לפוליטיקה הזוטה הזאת.

לא חשבת שיצא מזה משהו? כשאת ראית אותם מתחברים, אמרת איך לא חשבתי על זה קודם, הם בטח יצאו עם משהו כאן?

לא, היה לי ברור שזה חיבור שראשיתו בחטא וכל הטעם שלו הוא טעם של הישרדות ואין לו שום עתיד משמעותי ואני מודה שנגעלתי מזה גם אז ואני חשה סלידה כלפי זה גם היום ואני משוכנעת שהציבור חושב כמוני.