מאמרו של רמי לוי (“יחימוביץ’ מנהלת קמפיין פופוליסטי על גב העובדים”, 9.10 ,TheMarker) היה גיבוב של טענות שהקשר בינן לבין המציאות קלוש. טענת הכזב כי יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’, לא יצאה להגן על עובדי הסלולר המפוטרים נעה בין שקר גס לבורות גרידא.

כבר ב-7 בדצמבר 2011 פנתה יחימוביץ’ למנכ”לי חברות הסלולר במכתב, שפורסם באותו יום ב-TheMarker, ובו התריעה על פיטורי העובדים הצפויים בעקבות התגברות התחרות בענף הסלולר. ב-27 באוגוסט פנתה יחימוביץ’ במכתב נוסף למנהלי החברות, ובו הציגה את האכזריות ואת אי המוסריות הכרוכה בפיטורים המוניים של עובדים שתרמו תרומה ענקית לרווחים של 10 מיליארד שקל שהציגו החברות בשנים האחרונות.

אכזריות זו מתעצמת לנוכח העובדה שחברות אלה עדיין מרוויחות מאות מיליוני שקלים. מכיוון שהמכתבים פורסמו ב-TheMarker וגם נדונו בהרחבה, הרי שהתכחשותו של לוי למציאות וטענתו כי יחימוביץ’ לא הקימה קול זעקה למען עובדי הסלולר מעלה שוב את השאלה מדוע הוא זורה חול בעיני הציבור.

בתוכנית “המקור” ששודרה בערוץ 10 ב-24 בנובמבר 2010, התבטא לוי נגד ההסכם הקיבוצי שחתמה ההסתדרות עם איגוד רשתות השיווק שנועד לשפר את השכר בענף. עובדיו של לוי אינם מאוגדים ואינם נהנים מההסכמים הקיבוציים בענף, ולכן, כדי להחיל את ההסכם עליהם, יש כורח בצו הרחבה. מאבקו הציבורי נחל כישלון חרוץ. בניגוד למה שכתב, הוא לא נדרש לחתום על צו ההרחבה. דווקא חתימתו של שר התמ”ת דאז, בנימין בן אליעזר, על צו הרחבה שמשפר את תנאי עבודתם של העובדים ברשתות השיווק היא זו שכפתה עליו לשפר את תנאי עבודתם של עובדיו.

לוי מתפאר במאמרו כי הוא יוצר מקומות עבודה. דומה כי הוא מצפה לתודה מיוחדת על כך. זהו היפוך גמור של היוצרות, המעמיד את ההון במרכז ומוחק כליל את האדם העובד. השקפה כזאת מאפשרת לו לטעון כי עבודה בשכר מינימום עדיפה על אבטלה, ומאפשרת לו לשכוח שקיימת חלופה אחרת – מציאות שבה לעובד יש עבודה קבועה עם תנאים סוציאליים בצדה, המאפשרת לו לדאוג לביתו, לחינוך ילדיו, לבריאותו ולזקנתו.

לוי לא נזקק למחוקק כדי להעלות את שכרם של עובדיו. רק עלות שכרם של לוי ואשתו עדינה בחמש השנים האחרונות היתה כ-33 מיליון שקל, וזאת בנוסף לדיווידנדים בסך של כ-180 מיליון שקל. חשוב לזכור כי שכר מינימום הוא השכר הנמוך ביותר שניתן לשלם לעובד בלי לעבור על החוק, ולא השכר הראוי לעובדים.

אף שלוי מתכחש במאמר לזהותו הפוליטית, ייתכן כי היותו חבר מרכז הליכוד לשעבר מסבירה את ההתקפה משולחת הרסן על יחימוביץ’, שזוכה לאהדה ציבורית נרחבת בזכות פעילותה הציבורית ועמדותיה הכלכליות-חברתיות. אולי התחזקותה הפוליטית של מפלגת העבודה והחשש מחזרתם של ערכים הנותנים כבוד לאדם העובד הם שעומדים בבסיס ההתקפה.

הכותב הוא יזם היי-טק, כלכלן וראש המטה של יו”ר העבודה שלי יחימוביץ’

פורסם ב’דה מרקר’

תאריך פרסום:11/10/2012