חברות וחברים יקרות ויקרים,
השבוע הזה היה צבוע כולו בצבעי ההתנהגות האסורה והמחפירה של שני חברי הכנסת ינון מגל ואורן חזן. אני בטוחה שאתם ואתן, כמי שמסתכלים על המוסד שאמור לייצג אתכן ואתכם, הייתןם במצוקה מול מופעי האימים שלהם. גם אנחנו, שהם כאילו קולגות שלנו, במצוקה מהאופן שבו ההתנהגות שלהם מדרדרת עוד ועוד את הדימוי של הכנסת ושל הפוליטיקה. בצירוף מקרים מדהים, ביום בו התפרסמו הטענות על הטרדה מינית של ינון מגל, צוין יום המאבק באלימות נגד נשים בכנסת. אמרתי במליאה, ואמשיך להגיד את זה בכל מקום – אלימות נגד נשים הייתה פה מאז ומעולם. היא הייתה לחם חוקנו כאנושות, כי מאז ומתמיד היה אי שוויון והוא היה לרעתנו. רק שבמאה השנים האחרונות, שבהן המאבק הפמיניסטי עלה מדרגה, הפכנו את האלימות נגד נשים להיות דבר שהוא לא חוקי, שהוא אסור. ולפעמים זה מבלבל, כי המאבק הפמיניסטי גם הביא נשים גם לתפקידי מפתח, תפקידים שבהם יש לנו כוח. וחוקי המשחק קצת משתנים, ואף אחד לא אוהב שמשנים לו את החוקים תוך כדי המשחק – בטח אם קודם הם היו לטובתו. התראיינתי לרגל יום המאבק בערוץ I24 וגם פתחתי את היום המיוחד בנושא שקיימו בויצ”ו.

 
וביום הטעון הזה, כשאנחנו מדברות על הקשר הישיר בין זה שאין מספיק נשים בעמדות כוח לבין האלימות שעדיין קיימת נגד נשים, המחנה הציוני והכנסת התחזקו בעוד שותפה למאבק בכלל ובמאבק על זכויות נשים בפרט. יעל כהן פארן, שמחליפה את דני עטר, ברוכה הבאה ובהצלחה!
תאריך פרסום:08/12/2015