תאשימו את מקבלי ההחלטות / דני גיגי

דף הבית > מאמרי דעה > תאשימו את מקבלי ההחלטות / דני גיגי

חברי כנסת קוראים לגרש את “המסתננים” כי הם הורסים את שכונות דרום תל-אביב, אבל אותם חברים שהיום קוראים לגירוש תמכו בהבאת אלפי עובדים זרים על ידי חברות כוח אדם שמשרתות את בעלי ההון. מירי רגב ואריה ביבי שהיום משתלחים באנשי השמאל ובמסתננים מבקשי המקלט, הם אלה שחתומים על הצעת חוק שאמורה לתת לחברות כוח אדם יד חופשית בהבאת עובדים זרים, ונשאלת השאלה מדוע בעבר הם תמכו בהבאת עובדים זרים והיום הם נלחמים כדי לגרש את מבקשי המקלט שכדבריהם “מביאים מחלות” והפכו “לסרטן בחברה הישראלית”. חברות כוח האדם מרוויחות הון מכך שהן מביאות עשרות אלפי עובדים זרים לישראל, וחברי הכנסת שמתלהמים היום נגד מבקשי המקלט תמכו בהם במקום לחשוב על תכנון הגירה ראוי שיגביל את מספר השוהים הלא חוקיים שמגיעים לישראל.

בעיית השוהים הלא חוקיים התפרצה בתקופה האחרונה, וניתן לראות ששוב הציבור הופך להיות קורבן לספינים תקשורתיים ופוליטיים, שאינם מספרים את הסיפור האמתי על בעיית הפליטים. העובדה שמנסים לצייר את בעיית הפליטים כמאבק בין ימין לשמאל היא לא יותר מספין תקשורתי ופוליטי מכוער, שנועד לחסות על המחדלים של מקבלי ההחלטות, שלא עשו כלום בשלוש שנים האחרונות כדי לטפל בבעיה. מעבר לכך שהמדינה לא קבעה מדיניות ברורה בנושא ההגירה, ניתן לראות שאינטרסים כלכליים גרמו למקבלי ההחלטות לפעול בצורה שרק העצימה את הבעיה, ולא עזרה בכלום לתושבי דרום תל-אביב שסובלים מההזנחה. חוצפה שחברי כנסת שתמכו בהבאת עובדים זרים ושייכים למחנה של ממשלת נתניהו, שהביאה יותר מהגרי עבודה מכל ממשלה אחרת, מעיזים להפיל את האשמה על ארגוני זכויות אדם ופעילי שמאל שאין להם שום השפעה על פעולות הממשלה.

משרתים את בעלי ההון
מדינת ישראל צריכה לעשות אבחנה בין פליטים שמבקשים מקלט לבין מהגרי עבודה שמובאים לפה רק כדי לעבוד, כדי שנוכל לטפל בבעיית השוהים הבלתי חוקיים. רובם של השוהים הלא חוקיים בישראל הם אנשים שנכנסו לישראל בדרך חוקית, או כעובדים שקיבלו ויזה של עובד או כתיירים שנכנסו בצורה חוקית ולא יצאו. המדינה מצידה מפגינה אוזלת יד הן בגירוש של אותם עובדים לא חוקיים, והן בגירוש של התיירים שנכנסים לארץ ולא עוזבים. בישראל ישנם כמעט 200 אלף שוהים לא חוקיים שהגיעו לכאן באופן חוקי, ומספר המסתננים שרק עליהם מדברים בתקשורת הוא אך ורק 60 אלף, כך שהבעיה היא לא המסתננים שמבקשים מקלט, אלא אותם אנשים שעובדים כאן בניגוד לחוק. חברות כוח אדם, מביאות לישראל אלפי עובדים זרים כל שנה, כאשר אין מי שאחראי לעובדים אלה ודואג לכך שהם אכן יעזבו את הארץ. במקום להיכנע לאינטרסים הכלכליים של חברות כוח האדם, מדינת ישראל צריכה הייתה לתכנן טוב יותר את מדיניות ההגירה שלה, כשהדבר הנכון הוא להגביל את מספר מהגרי העבודה ולאפשר למבקשי המקלט להיכנס ולעבוד פה במקום אותם אלפי מהגרים, שמזרימות לכאן חברות כוח האדם.

חוק הגירה ואכיפה אינטנסיבית
ישראל צריכה היום לתכנן מדיניות ההגירה, שתאפשר מצד אחד הפחתה של מספר המהגרים הלא חוקיים ומצד שני תהיה הומאנית ותאפשר הגנה על מבקשי מקלט שבאמת אינם יכולים לחזור לארצם מחשש לחייהם. בראש ובראשונה ישראל חייבת להפסיק לקבל מהגרי עבודה, כי מהגרי העבודה האלה משתקעים בישראל, וחברות כוח האדם שמביאות אותן בגלל רווח כלכלי אינן עושות כלום עדי להוציא אותם כשהם מסרבים לעזוב. בנוסף על כך חייב להיווצר מנגנון מסודר עם גושפנקה בינלאומית, שיוכל לעשות את ההבחנה בין מסתננים שהם מהגרי עבודה לבין מסתננים שהם מבקשי מקלט, כאשר המטרה היא לעזור למבקשי המקלט, ולגרש את כל המסתננים שמגיעים לכאן רק בגלל שיקולים כלכליים. ישראל חייבת לחוקק חקיקה ברורה בנושא ולפעול במרץ כדי לאכוף את החקיקה הזאת שמטרתה היא לעזור למבקשי מקלט ולגרש שוהים לא חוקיים שפה בניגוד לחוק רק בגלל שהם רוצים לעבוד.

מקבלי ההחלטות לא עשו עד היום שום דבר כדי לטפל בבעיית השוהים הבלתי חוקיים, וההתלהמות של חברי כנסת שבעצמם תמכו בהבאה של עובדים זרים על ידי חברות כוח אדם היא פשוט ספין מכוער. במקום להאשים את השוהים הלא חוקיים, כדאי שכולנו נאשים בראש ובראשונה את מקבלי ההחלטות שלא עושים כלום כדי לפתור את הבעיה.