דר’ אלון גלעדי – בשורת השלום החדשה

דף הבית > מאמרי דעה > דר’ אלון גלעדי – בשורת השלום החדשה

המבוכה הפוליטית בחברה הישראלית מגיעה לשיאים חדשים ומלמדת על חוסר אמון והתרחקות בין הציבור לבין נבחריו.

זו העת להפסיק להתעמק באיסוף מנדטים ולהתמקד במתן תשובות ברורות, ופשוטות בכל המישורים. זו העת לדרך ולאנשי דרך – לבשורות חדשות-ישנות מבית מדרשה של תנועת העבודה המתחדשת. כך בתחום החברתי-כלכלי, וכך גם בתחום המדיני-בטחוני.

בשורת השלום החדשה לא תבוא ממרוץ אחר מנדטים. לא מאריאל ולא מז’נבה. היא תבוא מתוך מענה של אמת לצורכיהם של העמים. היא תבוא למרות המנהיגות הקיימת משם ומכאן ולאו דווקא  באמצעותה.

המנהיגות בשני הצדדים רודפת עוצמה והון. הקיפאון המדיני טוב גם לימין הישראלי וגם לימין הפלשתינאי, על אחת כמה וכמה לפונדמנטליזם הפלשתינאי. הוא רע ומר לעמים עצמם.

הנצחת הסכסוך מאפשרת את הנצחת שלטון רודפי העוצמה ומנעמי השלטון. לו היו הדברים אחרים היינו רואים מנהיגות של יוזמה בשני הצדדים ולא של קיפאון, כיבוי שריפות מדיני-בטחוני והעדפת קרקעות של 4 ביוני או 10 ביוני 1967, על פני טובת הציבור.

אבל העמים עצמם – כל אחת ואחד מהם ומאיתנו רוצים בסופו של יום בדברים אחרים בתכלית. הקיפאון כמו גם ההתמקדות באלילי השטח מכאן ומשם מסכנים את חיינו ומרחיקים את מה שאנו כה זקוקים לו – לחיים נורמליים. לא קדושת גבולות 67 משם ולא קדושת ארץ ישראל השלימה מכאן עומדים בראש בעיות היום-יום שלנו אלא רצוננו בחופש ובשוויון.

הצורך הבסיסי שלנו הינו בחיי אושר ומשמעות ולא בסיפוק אשליות המנהיגים לצורכי שלטונם. פרנסה מכובדת, בטחון אישי, כבוד אישי, קיום זכויותינו הטבעיות – אותן זכויות לחיים לחירות ולשוויון הכוללות גם את הזכות להגדרתו העצמית בעולם של עמים.

לכן פריצת הדרך לשלום ולביטחון, תבוא מתוך העמים ולא מתוך המנהיגות הקיימת. מתוך צורכי העמים בחיים נורמליים –  בחירות, בשוויון, באוכל ובפרנסה, בשלום ובטחון ולא מתוך סיסמאות שחוקות של אחוזי השטח והרצון לאכול אחד את השני בטווח הקצר, הבינוני, או הארוך.

לכל רואי השחורות בשל הלוחיות הצהובות המסתובבות ברמאללה או אלפי הפלשתינאים אשר גדשו את חופי תל אביב בחגים אני אומר- הרכיבו משקפיים הפוכות לגמרי. טיפ טיפת נורמליזציה וכבר אתם מדברים על מדינה דו-לאומית. הבה נניח לימין את נושא ההפחדות ולנו את נושאי התשובות.

מדינה דו לאומית לא תהא כאן. עלינו לפעול כדי שלא תהא כאן מדינת עוול אזרחי. לכל צד יש מה להפסיד מהעדר תהליך של שלום ובטחון. לכל צד. אין ספק כי קיפאון מדיני הינו מרשם בדוק להתדרדרות אך הדברים נכונים לגבי שני הצדדים וראוי לזכור כי יהודה ושומרון אינם מקשה אחת כשם שלא היו יחד עם עזה.

עלינו לנוע תוך רצון אמיתי וצורך אמיתי לחיות זה לצד זה ברווחה, בשלום ובביטחון. רצון אמיתי ומעשים מקוריים נועזים ואחראיים גם יחד כדי לממשו. הגיעה העת ליוזמה ישראלית חדשה, מקורית, רצינית ואחראית כאחד. יוזמה מבית מדרשה של תנועת העבודה ההיסטורית. יוזמה ישראלית לשלום ובטחון גם יחד.

בשורת השלום החדשה תתחיל מתוכנו ומתוכם. בשורת השלום והביטחון לא תתחיל מנאומים ריקים ותמוהים של “אין עתיד” באריאל וגם לא בנאומים או “הסכמים” שחוקים לעייפה מז’נבה המקפלים בחובם גם טעויות לא מעט. היא תבוא מהבלתי צפוי המצוי ממש ממש מולנו.

מה מסעיר יותר, מה מצית יותר את הדמיון מאשר חירות האדם ושוויונו. מה הזיל דמעות אמת והסעיר את הלבבות בצד שלנו ושלהם לפני כשנה אם לא סיומה של פרשת גלעד שליט שיכלה להסתיים עוד קודם לכן ואף ליצור מונמטום כללי יותר. פריצת הדרך יכולה לבוא דווקא ממפגשים בלתי אמצעיים בכלא השרון ודומיו. מהבנת הצרכים האמיתיים של העמים – מתוכם ומתוכנו.

הבה נלך במופגן לכלא השרון, אל מרואן ברגותי ואחרים ונכריז כי במסגרת פיוס היסטורי הכולל הסכם שלום סופי מלא ומוחלט של שתי מדינות לשני עמים, נהיה מוכנים לשחרר כמעט את כל האסירים הביטחוניים שנותרו בכלא הישראלי תוך סידורי בטחון מתאימים.

הבה נחזק את המתונים ביהודה ושומרון באמצעים חברתיים-כלכליים יזומים ומתוקשרים אל מול שלטון החמאס בעזה. הבה ניזום מפגשים רעיוניים ומעשיים דתיים בין אנשי הדת המתונים שלנו מכל העדות והזרמים לבין אלה שלהם.

בד בבד הבה נכריז כי הירדן יהיה גבול בטחון ישראל בכל הסדר, וכי קיימים אמצעים יצירתיים לאפשר זאת כגון ריבונות משותפת מסוג מסויים. זו דרכה ההיסטורית של תנועת העבודה, גם  כדבריו של רוה”מ יצחק רבין. זו ולא אחרת.

הביטחון והשלום בצד המזרחי שלנו יכונו בד בבד עם כינון ברית משולשת בין ישראל הדמוקרטית והחופשית, פלסטין החילונית וירדן ההאשמית אשר תהווה אות וסימן לאזור כולו בעידן של חוסר וודאות.

כך נראה לשכנינו, לעולם ולציבור בישראל כי תנועת העבודה יוזמת דרך חדשה לשלום ולביטחון גם יחד. לא שלום עכשיו ולא קיפאון עכשיו, אלא דרך הרואה נכוחה את צורכי העמים לקיום בכבוד, בשלום ובטחון ואינה שוקטת על שמריה גם בעידן של חוסר וודאות ולנוכח כל מכשול מבית ומחוץ.