שלי בריאיון לעודד שחר ב’המוסף’, ערוץ 1, על ההפגנות בסופ”ש

דף הבית > מאמרי דעה > שלי בריאיון לעודד שחר ב’המוסף’, ערוץ 1, על ההפגנות בסופ”ש

“ברגע שאתה מונע מחאה של אנשים סבירים וטובים שעושים הפגנות שקטות, אתה דוחק את המחאה אל השוליים הקיצוניים וההזויים ואז אתה רואה את התופעות הקשות האלה”
24.6.12
ערוץ 1, עודד שחר

שלום ליושבת ראש האופוזיציה, חה”כ שלי יחימוביץ’, באולפן בת”א. ערב טוב לך

ערב טוב עודד

חה”כ יחימוביץ’, את רואה את סניפי הבנקים מנופצים. זאת המחאה שאת מייחלת לה?

ברור שלא. מעשי ונדליזם של ניפוץ סניפי בנקים וחלונות ראווה הם בלתי קבילים, הם לא חוקיים וצריך לטפל בהם ביד קשה. אין שאלה בכלל.

אז איך זה קרה? מה גרם לזה?

בכל סוג של מחאה ובכל חברה אנושית יש שוליים קיצוניים ואנרכיסטיים שמוכנים לעשות מעשים שאינם חוקיים. אבל הסוגיה היותר מרכזית, אני יותר חרדה לגורלה של הדמוקרטיה. הרי פורעי החוק, המשטרה יודעת מה לעשות וכולנו יודעים שהם צריכים לבוא על עונשם. אבל יש סוגיות קצת יותר מורכבות בדמוקרטיה כמו הזכות להפגין והזכות למחות. ויש תחושה מאוד מאוד קשה, עודד, שכל המערכות, כל המערכות השלטוניות וזרועות הביצוע שלהן, קיבלו החלטה מאוד מושכלת לא לאפשר מחאה בקיץ ולגדוע אותה בעודה באיבה.

את טוענת שהמשטרה הפכה להיות זרוע פוליטית של השלטון?

אני לא רוצה להכביר בהאשמות כאלה ואתה יודע מה, אני גם מתייחסת אל השוטרים כאל אנשים שעובדים קשה ומרוויחים מעט ואין לי עניין להפוך אותם לשעיר לעזאזל. אבל אותם שוטרים בדיוק, אותה משטרה, בקיץ שעבר ידעו לנהוג איפוק, מתינות, תבונה, ארך רוח. עמדו בצד ולא העלו על דעתם לעשות את המעשה שלא יעשה במדינה דמוקרטית והוא להיכנס ולהתעמת פיזית עם מפגינים שאינם עושים דבר. ואני מחזירה אותך ליום שישי. ביום שישי ברוטשילד הייתה התקהלות שקטה לחלוטין. איש לא נקט באלימות. היה עימות פיזי, יזום, בין שוטרי היס”מ ובין המפגינים.

בין פקחי עיריית ת”א ונוספו לזה השוטרים כי רון חולדאי לא רוצה שיקימו בשדרות רוטשילד אוהלים וזאת זכותו. אפשר להתווכח על זה אבל זאת זכותו.

אז תרשה לי להתווכח על זה. אני חושבת שלגדוע מחאה, מחאה של אנשים טובים, אכפתיים, שמוחים נגד מדיניות הממשלה, לגדוע אותה בכוח זאת שגיאה. כי היחסים בין הריבון, הרי מי זה הריבון, זה העם, אבל היחסים בין זרוע השלטון, שהעם בחר לייצג אותו ולהפעיל את המדינה ולהנהיג אותה, הם יחסים מאוד מורכבים. אתה לא יכול למנוע מחאה אותנטית. וברגע שאתה מונע מחאה של אנשים סבירים וטובים שעושים הפגנות שקטות, אתה דוחק את המחאה אל השוליים הקיצוניים וההזויים ואז אתה רואה את התופעות הקשות האלה שראית אתמול וכמובן שאני מגנה אותן.

יכול להיות שהעם דרש צדק חברתי אבל העם כבר מיואש מהצדק החברתי, כשהולכים, אגב, להפיל עליו עוד מסים שונים ומשונים. אז העם אומר- די נמאס לי, המחירים לא ירדו, המסים יעלו. בעצם שום דבר לא השתנה בשיטה, במהות של כל העניין הזה

תראה, עודד, חוץ מזה שאני ראש האופוזיציה ומפלגת העבודה ופרלמנטרית אני גם מסתובבת הרבה בארץ ונפגשת עם קהלים עצומים. אני חושבת שלא הייתה מעולם שנה כזאת שבה הייתה מודעות ציבורית כל כך עזה לסוגיות של חברה צודקת וכלכלה הוגנת.

והיא עדיין קיימת?

קיימת, מפעפעת, חיה, נושמת, מחפשת נתיבים להתפרץ. ואין לי שום ספק שסביב התקציב, שמי כמוך יודע, שהולך להיות תקציב מזעזע מבחינת חלוקת המשאבים ההוגנת, מבחינת מיסוי, מבחינת קיצוץ שירותים בסיסיים שמגיעים לאזרחים במדינה מתוקנת. מי כמוך יודע שהתקציב הזה יעורר הרבה מאוד עניין ואני בטוחה שגם המוחים ישכילו להתרכז בסוגיה הזאת שהיא סוגיה מרכזית של חלוקת המשאבים בחברה צודקת.

לחשוב שהמחאה הבאה או הביטוי הבא של אותם זרמים תת קרקעיים יהיה בדיוק כמו המחאה ברוטשילד בשנה שעברה זה ילדותי. יהיו לה אפיקים אחרים. אבל הציבור, אני חושבת שכולם יודעים את זה, הרבה יותר מודע, הרבה יותר חכם, הרבה יותר קורא תיגר, לא מוכן שימכרו אותו בקלישאות הרגילות של ימין ושמאל מדיני, הוא כבר הרבה יותר מעמיק ואין ספק שזה יבוא לידי ביטוי.

אז את חושבת שהתקציב יביא את זה לידי ביטוי. האם זה יכול להיגרר לאלימות? כי כבר לפני שנה אני שמעתי את הקולות- זאת המחאה שהסתיימה. בשנה הבאה, כלומר עכשיו, זו תהיה מחאה אלימה. היה כבר משהו באוויר. התקציב יכול לפוצץ את זה בעוצמה?

כן. זה דורש אינטליגנציה, תבונה, התעמקות ולרדת לפרטים אל מעבר לסיסמאות ולהבין על מה אנחנו נלחמים פה. אני אעשה כמיטב יכולתי כדי לתת את הכלים כדי שהתקציב הזה יובן. אני קוראת שלא לנקוט שום צעדי אלימות. ובכל מקרה, גם האלימות שהיינו עדים לה אתמול בלילה, באמת נעשתה על ידי חוליגנים, לא על ידי אותם עשרת אלפים איש שצעדו ברחוב וכוונותיהם היו טובות. ואני מאוד מסכימה עם סתיו, זה אנשים שיצאו מהבית באפן ספונטני, ויתרו על כל תוכניות הבילוי שלהם במוצאי שבת ואמרו- אנחנו דורשים דמוקרטיה. הרי על הדבר הזה אין מחלוקת. יכולה להיות מחלוקת כלכלית בין נתניהו שהוא קפיטליסט קיצוני לביני שאני סוציאל דמוקרטית אבל כולנו רוצים מדינה דמוקרטית ויש תחושה שהדבר הזה, שהוא לכאורה מובן מאליו, הולך ונפגע. ותחשוב רק אם כל הצעדים האלה היו ננקטים לפני שנה, נגד דפני כשהיא הקימה את האוהל, לא הייתה מחאת קיץ. אז כנראה שהממשלה החליטה שצריך לגדוע את הדבר הזה באיבו ולא לתת לו לגדול לגודל שיפריע להעביר תקציב כל כך כל כך הרסני ולא שוויוני.

חברת הכנסת יחימוביץ’, אני מניח שבדיוני התקציב עוד נשמע אותך לא פעם, כי בהכירי אותך אתם תלחמו לא מעט. תודה לך על הדברים האלה

תודה עודד.