מערכת התחבורה הציבורית היא מערכת שירות שתפקידה ליצור אפשרות תנועה של אנשים וסחורות בין מוצאים ויעדים שונים ברמת השכונה, הכפר, העיר והאזור ולספק את הנגישות הדרושה לתושבים (השמשוני 1999).

בנייר עמדה זה אסקור מגמות, עמדות ויוזמות בתכנון ויישום של תכנון תחבורה מזווית מגדרית.

תחבורה ציבורית נגישה היא תנאי הכרחי לעידוד נשים לתעסוקה והעדרה הוא חסם ליציאת נשים לעבודה מחוץ לבית.

נסיעה של נשים והשימושים שהן עושות באמצעי התחבורה שונים מאלה של גברים. השוני נובע מאי שוויון מגדרי בעולם העבודה, מתפקידים מסורתיים בבית ועוד…

מעיון בדוח שהוכן ע”י “פורום נשים לתקציב הוגן” עולה כי רוב הנוסעים בתחבורה ציבורית הן נשים.

נשים משתמשות בתחבורה ציבורית בתכיפות גבוהה מגברים וישנם פערים משמעותיים במאפייני השימוש בתחבורה הציבורית.

 

מאפייני נסיעות ושימוש בתחבורה הציבורית הנתפסים כייחודיים לנשים:

  • נשים משלבות בשגרת יום העבודה “מטלות משפחתיות”. אופי הנסיעה משלב בתוכו רצף נסיעות שמשלבות את המטלות שהעוגנים העיקריים הבית והעבודה
  • ריבוי נסיעות למרחקים קצרים, המושפע לעיתים מאופי העסקה של נשים
  • שילוב נסיעות בקווים שונים
  • תדירות נסיעה גבוהה בשעות השפל
  • נסיעות עם בני משפחה, בעיקר ילדים קטנים
  • ליווי ילדים למוסדות חינוך וחוגים
  • לנשים יש יותר ייצוג במקצועות הטיפול והשירותים (תנאי העסקה ושכר פחותים) דפוסי נסיעה כנגזרת של דפוס תעסוקה

 

חסמי תשתיות:

  • רציפי התחבורה הציבורית מקשים לעיתים ואינם מותאמים לנשים הנוסעות עם עגלות תינוקות
  • בעיית נגישות, דלתות צרות, אין התאמה לנשיאת עגלות, היעדר מקום אכסון ועוד…
  • ביטחון אישי: נשים נוטות לצמצם נסיעות בשעות החשכה העדר תחנות מוארות וקרובות
  • פערי שכר- שימוש בתחבורה ציבורית
  • תעריפי הנסיעה גבוהים ואינם מותאמים לאפיון של נסיעה של סדרת נסיעות באותו יום , בארצות אירופה ישנה התאמה של תעריפי הנסיעות וכן כרטיס יומי.
  • חוסר מידע לגבי זמני נסיעות ותדירות התחבורה.
  • חוסר תחבורה ציבורית- בגלל חוסר כדאיות כלכלית של חברות האוטובוסים  בכפרים ערביים, מושבים בפריפריה, שכונות חדשות המאוכלסות ע”י זוגות צעירים בערים ובהרחבות .

 

מקום התחבורה הציבורית בכניסתן של נשים ערביות לעולם העבודה

האוכלוסייה של הנשים הערביות בישראל משתייכת ברובה לאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים והיא בעלת רמות מינוע נמוכים.

אחד החסמים להשתתפותן הנמוכה של הנשים הערביות בשוק העבודה הוא תחום התחבורה הציבורית. מערכת התחבורה הציבורית בכפרים והישובים הערביים אינה תמיד ברמה הקיימת בישובים אחרים בארץ.

העדר תשתיות, חוסר קווים הסמוכים למקומות המגורים ותדירות נמוכה.

ארגון ה-OECD מצא כי ניוד נשים למקומות עבודה בעיקר במגזר הערבי בפריפריה משאיר אותן בביתן ובכך משמר עוני.

 

מפלגת העבודה:

  1. תפעל לקידום תכנון התחבורה הציבורית עם הכללת נושא השוויון המגדרי כחלק ממדיניות להסרת החסמים ומענה לצרכים הייחודים של נשים.
  2. הוספת תקציבים להתמודדות עם החסמים הפיזיים, תשתיות ותדירות.
  3. התחבורה הציבורית תישאר בידי המדינה ויהיה סבסוד גבוה של תחבורה ציבורית לעובדים בחלקיות משרה ובעלי הכנסה נמוכה.
  4. קידום חוק “זכות הניוד” כזכות יסוד בכנסת.
תאריך פרסום:10/12/2015