פריימריס ושריונים לא הולכים ביחד / משה בן עטר

חסרונותיה של שיטת הפריימריס לבחירת המועמדים של המפלגות לכנסת ידועות גם למי שתומך בהשארת השיטה. רבים כבר ביקרו שיטה זו על שאינה שוויונית, נותנת עדיפות לבעלי הון, אנשי תקשורת, דמויות מפורסמות, אנשים שהשתמשו במשאבים ציבוריים כדי לחזק את מעמדם הציבורי והפוליטי ושיטה זו מקלה עליהם להיבחר לכנסת. שם המשחק הוא מפקד ארגזים גדול ככל האפשר שממומן בדרך עקיפה ע”י מועמדים שבשיטות מתוחכמות מעוותים את השיטה הדמוקרטית ואת רצון הבוחרים. שיטה זו משחיתה את המערכת הפוליטית ולא תמיד מולידה מנהיגים ראויים בעלי חזון וייצוג אמיתי של ציבור המצביעים, אלא של קבלני קולות שקובעים מי יהיו חברי הכנסת.

במפלגת העבודה המצב חמור אף יותר. המפלגה משריינת ייצוג למגזרים שיש להם מפקד פנימי גדול ולא תמיד הוכח כוחם האלקטורלי בקלפי. כך שוריינו בעבר המושבים והקיבוצים, הערבים והדרוזים, שכונות, עולים,  גימלאים ונשים.

חברי הכנסת ומנהיגות המפלגה אינה נאבקת בתופעה משום שהם נזהרים מלהרגיז את ציבור המתפקדים מן המגזרים השונים ובוחרים לשתוק. הם יודעים שאם הם יתנגדו לשריונים הדבר עלול לעלות להם בקולות ולמנוע את בחירתם לצמרת הרשימה. זאת לא מנהיגות. יקומו נא מנהיגי המפלגה המתנגדים לשריונים ויואילו להשמיע את קולם בבירור, גם אם ידוע שהם עשויים לשלם מחיר מסוים. זאת מנהיגות ואחריות.

יצחק רבין המנוח אמר באחת מישיבות המרכז בסמוך לבחירות ב-1992 כי”שריונים ופריימריס לא הולכים ביחד”. שיטת השריונים פוגעת בערך הבסיסי של זכות הבחירה וההחלטה העצמאית של חבר המפלגה להכריע מי מועמדיו לכנסת. השיריונים מעוותים את רצון הבוחרים ומונעים מוביליות וצמיחה של אנשים טובים וראויים אך בלתי מוכרים לחזית המפלגה ודעת הקהל. יוצא איפוא, כי מועמד מהמגזר העירוני בשכבת הגיל 35-55 אינו יכול כמעט להתמודד לכנסת כי השריונים תפסו את חלומו שאיפתו וסיכוייו. גם אם יבחר, לרוב הוא עשוי להדחק למקום לא ריאלי ברשימה לטובת המשוריין המאושר. זהו צעד בלתי דמוקרטי ומנוגד להכרעת הרוב ולכן הוא מעוות את השיטה הדמוקרטית. ייצוג למחוזות הוא דבר ראויי ואולם במצבה של המפלגה כיום וכמות המנדטים בפועל לא יהיו נציגים לאיזורים.

הגיע הזמן שחברי המפלגה יתארגנו למאבק מכריע וחד-משמעי למנוע את השיריונים המתוכננים בפריימריס הקרובים ולפתוח את ההתמודדות באופן חופשי וללא כבלים אנטי דמוקרטיים.

יש להתייצב באומץ לב ציבורי והחלטי ולומר עד כאן. אין יותר שיריונים.