מחזור גיוס אוגוסט של האמהות החד הוריות יצא לדרך / לאה פדידה

דף הבית > על סדר היום > מחזור גיוס אוגוסט של האמהות החד הוריות יצא לדרך / לאה פדידה

בימים בהם מחזורי הגיוס של שנת 2012 לצה”ל בעיצומם, והוויכוח סביב הנושאים יותר או פחות בנטל נמצא בראש סדר היום הציבורי, רבים בחברה הישראלית כלל אינם מודעים לציבור הנושאות בנטל – מגזר שלם של אמהות חד הוריות אשר המוטיבציה שלהן “לשרת” את ילדיהן, אפילו מעבר למה שהפרופיל הכלכלי שלהן מאפשר לעיתים, אף פעם לא יורדת וזאת למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצד צבא של פקידי אוצר לשבור אותן.

עבור אותן אמהות חד הוריות צו ראשון לילדיהן כמוהו כהתראה ראשונה לפני ניתוק, הצו השני הוא כבר התראה שנייה ויום הגיוס הוא יום הניתוק הטומן בחובו קנס כבד אותו ניתן לפרוס על פני 24 או 36 תשלומים בהתאם לסוג “המוצר”. כן, המוצר. במדינת ישראל 2012 ילד לאם חד הורית הוא מוצר יוקרה, אפילו מותרות וממש בדומה למותרות כמו אלכוהול, סיגריות וכדומה, מומלץ להעלות עליו את המיסים כך שיהיה כמעט בלתי אפשרי ובטח שלא כלכלי להחזיק בו ובמקביל להתקיים בכבוד.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), במדינת ישראל קובע כי אבות חייבים לשלם לילדיהם מזונות עד גיל 18 או עד שהילד מסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, אך מה לגבי הצבא? בראשית שנות האלפיים התקבלה בבית המשפט העליון פסיקה אשר מחייבת את האב להמשיך ולשאת בתשלום המזונות, בשיעור של כשליש מהמזונות הקבועים, גם לאחר גיל 18 ועד לתום שירותו הצבאי או הלאומי של הילד. בפועל החוק איננו מגדיר זכות זו בצורה מפורשת ובנוסף תביעת מזונות לאחר גיל 18 אינה יכולה להיות מוגשת על ידי האם, הנושאת עדיין באחריות הכלכלית לילדים, אלא על-ידי הילדים עצמם, שרבים מהם נמנעים מהגשתה משום שהם לא רוצים לתבוע את אביהם. לשם השוואה בארה”ב, אותה מדינה שהממשלה מנסה להידמות לה בכל הזדמנות, בני 18 אשר “מוותרים” על שירות צבאי והולכים ללמוד במכללה, ממשיכים לקבל תמיכה מאביהם עד לגיל 21.

אז מה לגבי הדמיון בין ארץ האפשרויות המוגבלות בה אנו חיים לארצות הברית? כל עוד העומדים בראש המדינה מתקשים להבחין בהבדלים בין בני אדם למכונות להדפסת כסף, כנראה שנאלץ להסתפק בעוד סניף של רשת אמריקאית זו או אחרת תחת כל עץ רענן ובהשפעת מחיר הדולר האמריקאי על כל ליטר בנזין. האימהות החד הוריות יאלצו להמשיך ולתמוך כלכלית בילדיהן המשרתים בצבא הגנה לישראל, לבדן וללא שותפות אמיתית של אבי הילדים, או של המדינה. אח, אמריקה!

הכותבת היא: חברת מועצת העיר יקנעם, מתמודדת על מקום ברשימת העבודה לכנסת ויו”ר אגף החברות במפלגת העבודה