מחאת האוהלים ושיקום מפלגת העבודה

דף הבית > אירועי עבר > מחאת האוהלים ושיקום מפלגת העבודה

חודש לתוך מחאת האוהלים, עדיין קשה להכניס אותה למסגרת מוכרת, להבין מאיפה היא באה ולאן היא הולכת, מה יהיו השלכותיה אם יהיו על החברה הישראלית, על הפוליטיקה הישראלית על הכלכלה הישראלית.
קל ללכת שבי אחרי האמונה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממאות אלפי אזרחים שיוצאים שבת אחרי שבת לרחובות, שסדרי העדיפויות ישתנו, שהמדיניות הכלכלית תשתנה, שההפרטה תיפסק ושהמדינה תיקח אחריות מחדש על שירותי הרווחה.
אבל צריך גם לקחת בחשבון את התרחיש הפאסימי. קודם כל קשה לראות את ממשלת נתניהו נופלת בקרוב, לאף אחד ממרכיביה אין כרגע אינטרס לפרק אותה, אלי ישי מפחד פחד מוות מאריה דרעי בש”ס או במפלגה חברתית חדשה, ליברמן זוכה להשפעה עצומה ואין לו אינטרס ללכת לבחירות על רקע חברתי, כוחו במסרים לאומניים וגזעניים, לא כלכליים. אהוד ברק וארבעת גמדיו הם בדיחה עצובה, הם לא יפרשו מהממשלה גם אם זו תכריז על הפרטת משרד הביטחון וסיפוח ביירות.
גם קשה לראות שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית, שינויים קוסמטיים בהחלט כן והם גם יתוקשרו היטב, אבל שינוי אמיתי שכולל העלאת מיסים ישירים והורדה משמעותית של מיסים עקיפים, עצירת הורדת מס החברות, הוספת מדרגת מס לעשירים ביותר, הלאמה של שירותי הרווחה ועצירת הפרטת מונופולים, בנייה ציבורית משמעותית ופיקוח ממשלתי על שווקים בהם קיים כשל שוק משמעותי פשוט סותרים את אומנתו הדתית ממש של ראש הממשלה בכלכלה החופשית מהסוג שבו האמינו בארה”ב בשנות ה-80.
כל זאת, עוד לפני שלקחנו בחשבון שבספטמבר חוזרים הילדים לבתי הספר, באוקטובר הסטודנטים, בספטמבר עשויות להיות התפתחויות בטחוניות ומדיניות דרמטיות וכן גם החורף עשוי להרחיק את המפגינים.
אולי התרחיש הפאסימי יתממש ואולי לא, אבל כל זאת לא בא להפחית בחשיבות של המחאה, או בהישג העצום שעומד ביסודה, אלא למקד את חשיבותה למקום בו היא באמת משפיעה – השיח במדינת ישראל, והשיח הזה השתנה ללא הכר.
בחוגי מפלגת העבודה ותנועת העבודה, המילה הפרטה מעבירה חלחלה פיזית, אחריות המדינה היא בון טון והלאמה אינה מילה גסה. לפתע פתאום, השיח הזה אינו רק נחלתן של תנועות הנוער הכחולות תאי הסטודנטים והתנועות הסוציאל דמוקרטיות, היא נחלתן של הציבור הרחב, שמגיע בהמוניו לתל אביב, לירושלים, לחיפה ולבאר שבע כדי למחות על כך שהוא מרוויח מעט משמגיע לו, ומשלם יותר ממה שראוי שהוא ישלם.
שינוי השיח הזה נותן למפלגת העבודה הזדמנות, עד כמה שקשה להאמין, לחזור להנהיג את מדינת ישראל בעוד שנתיים. בעת שקדימה מגמגמת והליכוד מתבלבל, מפלגת העבודה יכולה לצאת בקול רם וברור ולומר שהסיבה שהמחירים גבוהים והשכר נמוך היא מדיניות הממשלה, מדיניות מיסוי והפרטה חזיריות ולא שוויוניות, העדפת אוכלוסיות המיעוט – המתנחלים והחרדים על פני טובת כלל מדינת ישראל והגנה על טייקונים ומונופלים.
מסר כזה של שינוי סדרי עדיפויות יכול לסחוף את מדינת ישראל כפי שיצחק רבין סחף בזמנו, אבל זה יכול לקרות רק עם מנהיגות המתאימה לעת הזאת.
אם חברי מפלגת העבודה ידעו לבחור מנהיג שהציבור תופס כאמין וכפוטנציאל אמיתי למנהיגות, שעוסק ומדבר על שלושת הנושאים שמעסיקים את כלל הציבור הישראלי – כלכלה וחברה, בטחוני מדיני ודמוקרטיה ושלטון חוק לרבות נושאי דת ומדינה, יש סיכוי אמיתי שאותו מנהיג יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל, שישקם את מדינת הרווחה ויהפוך את המחאה, להצלחה.

דור בלוך, חבר במשמרת הצעירה ולשעבר יו”ר תא אופק, תא הסטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטה העברית בירושלים.