להבקיע את חומות הגטו החרדי / נורית צור

דף הבית > מאמרי דעה > להבקיע את חומות הגטו החרדי / נורית צור

בחברה הישראלית קיים קונצנזוס כי אזרחות שווה ומלאה מותנית בשירות צבאי או אזרחי, כך החברה תופסת את צה”ל כפתרון הראשוני והמיידי להשתלבותן של קבוצות שונות בחברה. הרי ללא שירות בצה”ל, אין מקום לדרוש זכויות חברתיות, אך זהו לא פתרון הקסם הדרוש. כדי לבקע את חומות הגטו החרדי, כדאי וראוי להשקיע בחינוך מלבד ללימודי תורה ולשלבם בתעסוקה, אך לא באמצעות פגיעה בנשים. גיוס המוני של חרדים לצבא מציב בפנינו שתי בעיות מרכזיות, שהתעלמות מהן עלולה לחזור אלינו בסופו של דבר כבומרנג, מעמדן של נשים בצבא ומעמד המפקד אל מול הרב.

ביקוע חומות הגטו החרדי כדי להביא לשילוב ראוי של החרדים בחינוך ובתעסוקה המודרניים הוא הצורך המיידי של החברה הישראלית ולכן הקריאה לגיוס היא לא פתרון הקסם הדרוש. גיוס המוני של חרדים לצבא מציב בפנינו שתי בעיות מרכזיות, שהתעלמות מהן עלולה לחזור אלינו בסופו של דבר כבומרנג, מעמדן של נשים בצבא ומעמד המפקד אל מול הרב.

המציאות החברתית מכתיבה לאזרחיות ולאזרחים של מדינת ישראל את החשיבות והצורך בשירות הצבאי, גם כצורך לאומי וגם כצורך אישי שיכול לקדם בחיים האזרחים. גיוס המוני של חרדים לשורותיו של צה”ל, יציב מכשול קריטי לחיילות המשרתות. עקב תפיסת עולמם של החרדים, תיווצר בעיה של שירות משותף. לפני מספר חודשים, המדינה געשה על כך שחיילים דתיים לאומיים יצאו באמצע שירת נשים, כי על פי מצפונם אין הם יכולים לשמוע זאת. לכן השאלה המידית המתבקשת כיצד יראה מעמדן של נשים בצבא לאחר עשרות נשים של מאבק לקידום מעמדן, אם מחר באופן היפותטי מגייסים את כל החרדים בני ה- 18. מכשולים נוספים שעומדים בדרך גם אינהרנטיים לשוני בתפיסת העולם, האם צבא העם יהפוך לצבא ההלכה? האם כדי לשלב אותם בהתאם לצרכיהם, ייאלץ הצבא להחמיר את חוקי הכשרות? ומי יהיה המפקד האמיתי של החייל החרדי, המפקד או הרב? ומה לגבי שמירות בשבת? כל אלו ועוד, הן שאלות אמיתיות שהתשובה עליהן ברורה ודי מפחידה וכדאי שעוד לפני הדרישה לגיוס לכל נידרש אליהן.

עשרות שנים של מאבק לקידום נשים בצה”ל עשוי לרדת לטמיון רק בשל הצורך לרצות את הקיצוניים שבחרדים. במצב לא היפותטי, שבו מחר בבוקר יגויסו כל בני ה18 החרדים, איך זה ישפיע על מעמדן של נשים בצבא? האם צבא העם יהפוך לצבא ההלכה? האם כדי לשלב אותם בהתאם לצרכיהם, ייאלץ הצבא להחמיר את חוקי הכשרות? ומי יהיה המפקד האמיתי של החייל החרדי, המפקד או הרב? ומה לגבי שמירות בשבת? כל אלו ועוד, הן שאלות אמיתיות שהתשובה עליהן ברורה ודי מפחידה וכדאי שעוד לפני הדרישה לגיוס לכל נידרש אליהן.

אכן המצב הקיים אינו אידיאלי ובתוך שנים לא רבות אף יחמיר, כשכבר כיום האוכלוסייה החרדית מהווה כעשרה אחוזים והיא גדלה משנה לשנה בקצב מהיר. הציבור הישראלי, לא יוכל לסחוב על עצמו את עול התמיכה בחרדים ואת נטל השירות, לעוד שנים רבות. אולם המענה הנכון לעת הזו, הוא דווקא טיפול בנושא הפרנסה והחינוך ולאו דווקא בנושא השירות בצה”ל. בחור חרדי בן 18 אינו מכיר בערך השירות הצבאי, משום שמעולם לא נחשף למערכת החינוך הישראלית, שמקדמת ערכים הקשורים בציונות ובשירות למען המדינה והחברה. אותו בחור לא למד מעולם שיעור באזרחות ובדמוקרטיה – האם יידע שהצבא כפוף לממשלה? שהצבא מושתת על משמעת וציות למפקד גם במחירים קשים של אי שמירת שבת? בחור כזה יתאים לשירות צבאי, רק אם יעבור סדרת חינוך שתתמקד בציונות ובדמוקרטיה ולא דקה לפני זה.

העניין הבוער באמת הוא בעיית הפרנסה והתמיכה במשפחות החרדיות וגם כאן הפתרון נעוץ בחינוך תחילה ולאחר מכן הסדרים אחרים. כדי שהחרדים ישתלבו בעולם העבודה המודרני, הם צריכים לקבל כלים מתאימים – חינוך למתמטיקה, ספרות, מחשבים ואינטרנט, אזרחות ואנגלית. אלו אינם שיעורים הבאים למלא את זמנו את התלמיד הצעיר, אלא כלים מעשיים להשתלבות מיטבית בעולם העבודה ואף לא אחד מהם ניתן לצעירים החרדים כיום ולכן, בבואם להשתלב בעולם העבודה, הם כמעט וחסרי תועלת עבור המעסיקים. זוהי בעיה חמורה ומתסכלת, בעיקר בשל העובדה שרבים מהם מוכשרים וחכמים מאוד, דבר המוכח בהתעמקותם בפילוסופיה ובתיאוריה של הדת וביכולת המופלאה שלהם ללמוד ולהתרכז שעות רבות במשך היום. לו צעירים חילוניים היו משקיעים כה רבות בלימודים, ישראל היתה עולה בדירוג העולמי ולא מתדרדרת כל שנה מחדש.

בהינתן בעיית החינוך לדמוקרטיה והצורך הברור והמיידי להפחית את תמיכת המדינה באוכלוסייה חרדית ענייה מבחירה, שהולכת וגדלה מידי שנה, יש לחתור לפתרון מדורג שיתחיל בהכנסת לימודי ליבה חובה בכל בתי הספר החרדיים ועידוד רכישת מקצוע לגברים חרדים. הבקעת חומות הגטו החרדי היא הפחד הגדול ביותר של ההנהגה החרדית. האמת היא שאין להם ולא צריכה להיות להם התנגדות לשירות צבאי, אולם הם יודעים שבאמצעות השירות הצבאי הציבור שלהם ייחשף לעולם אחר וכך הם עשויים לאבד שליטה על אותם בחורים.

הפראיירים האמיתיים הם לא המשרתים, שבחרו לעשות כן מתוך תחושה אמיתית של אהבת מולדת ורצון להגן עליה. הפראיירים האמיתיים לא יודעים שהם פראיירים, הם לא יודעים שדנים אותם לחיי עוני והתבדלות ללא סיבה, הם לא יודעים שאפשר גם לשמור על התורה וגם לחיות ברווחה, הם אולי לא יודעים שבמקומות אחרים עושים בדיוק כך.

נורית צור, לשעבר מנכ”לית שדולת הנשים בישראל, מועמדת לרשימת העבודה לכנסת