הממדים הקטנים יחסית של כלכלת ישראל תלוית היצוא, חושפים אותה במידה ניכרת לשינויים הכלכליים הפוקדים את השווקים הגדולים של אירופה וארה”ב. השינויים ידועים: ארה”ב, כאימפריה כלכלית החלה לשקוע ב-20 השנה האחרונות ופינתה מקום לאימפריות חדשות במזרח ובמערב.

זו שבמערב, האימפריה האירופית, נראית כיום כתלויה על בלימה. כל זמן שהתנהלו באירופה תהליכי איחוד שהבטיחו להעלותה על דרך של הפיכתה ל”ארה”ב של אירופה”, נראו הדברים כמתנהלים כשורה. גרמניה הובילה את התהליך וצברה כוח רב באמצעות המטבע המשותף. אם בארה”ב מערכת המיסוי והבנק המרכזי מובילים מדיניות פדרלית כגורם מאזן בין המדינות החזקות להחלשות – הרי שבאירופה לא הבשילו התהליכים ליצירת איזון כזה. גרמניה החזקה מהססת לשאת בנטל של המדינות החלשות בדרום היבשת. ההיסוסים הללו יוצרים כיום איום של פרישה מהמטבע המשותף, איום של פרישה מהאיחוד. פרישה כזאת, שמהותה נסיגה מתהליכי איחוד אירופה, עלולה להגביר את המשבר הכלכלי החריף. משבר זה ימשוך את כלכלת ארה”ב המקרטעת כלפי מטה, וימשוך את העולם כולו לשפל. גם ללא פירוק גוש האירו, אירופה נכנסת למיתון משמעותי שיימשך תקופה ארוכה, ובעקבותיה ארה”ב.

למזער נזקים

על רקע זה יכולים לשאול בישראל מה לנו ולכל זאת? כל שמדינת ישראל יכולה לעשות הוא להיערך לקראת משברים כאלה בעולם, ולמזער את הנזקים למשק ולציבור בארץ. את זה מנסים לעשות קברניטי ישראל בדרך לא מוצלחת במיוחד, אך לכך לא אתייחס במאמר זה. אבל יש נושא אחד שבו ישראל איננה רק שחקן פסיבי בין ענקי העולם, אלא יכולה למלא תפקיד אקטיבי. תפקיד בעל משמעות רבה. זהו כמובן הנושא האיראני. תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן היא כמובן נושא מדיני וביטחוני מובהק, אבל יש לה היבט כלכלי חשוב לא פחות.

אפשר לומר בביטחון כמעט מלא, שתקיפה ישראלית באיראן תשבש את אספקת הנפט בעולם. אפשר לשרטט שורה ארוכה של תרחישים כיצד תקיפה כזאת, והתפרצויות מלחמתיות במפרץ הפרסי, שבו מרוכזות רזרבות הנפט הגדולות בעולם, יביאו לנסיקה של מחירי הנפט. הם יוכפלו, ואולי יותר, ויכניסו את הכלכלה העולמית לסחרור מסוכן. סחרור כזה עלול לדרדר את אירופה המתקשה לעלות על דרך המלך, להאיץ את תהליכי המיתון, ולהביא לפריחה של תנועות טוטליטריות ופשיסטיות. באירופה נראים כבר יותר מניצנים של מגמות מסוכנות כאלה.

על רקע זה אני מבקש להביע תקווה שהדיון בצמרת הישראלית יודע להבחין גם בכך, ולקחת בחשבון גורמים אלה. לפני זמן קצר התפארו כיצד הם מלמדים את העולם כולו – יחידים בדורם(!) – שכדאי לנהל את הכלכלה באמצעות תקציב דו-שנתי, מהלך שלטענתם ימנע גירעון ויביא מזור לכלכלה שלנו. כדאי מאוד שלא נעלה על דרך שתלמד את העולם איך אפשר להביא באחת למשבר כלכלי גלובלי חריף באמצעות פעולה צבאית באיראן.

פרופ’ ברוורמן הוא חבר-כנסת מטעם מפלגת העבודה ולשעבר בכיר בבנק העולמי ויו”ר ועדת הכספים בכנסת

 

תאריך פרסום:01/08/2012