חמינאי ואחמדיניג’אד רעים לאירנים, אבו מאזן והנייה רעים לפלשתינאים, נתניהו רע לישראלים

מאת: שי ברק

בשבוע שעבר קרא שר החוץ ליברמן, לעמיתיו, לפעול לקיום בחירות ברשות הפלשתינאית. הסאב טקסט, היה, הצורך בהחלפת אבו מאזן.

אין לי כוונה להיכנס לדיון האם תפקידה של ישראל לנסות ולהשפיע על זהות מנהיגי הפלשתינאים ועל מידת תרומת מכתבו של שר החוץ ליחסיה המדיניים של ישראל.

אומר רק זאת, אבו מאזן, כקודמו ערפאת, עושה ככל שביכולתו כדי שלא להגיע להסדר קבע עם ישראל, הסדר שיכול להיטיב עם שני העמים, שהסכסוך ביניהם, לא ממש תורם לרווחתם.

מדינה פלשתינאית וקץ הסכסוך, הם לוקסוס שאבו מאזן, כקודמו ערפאת, אינו יכול לחיות איתו בשלום.

החמאס, שנבחר להנהיג את הפלשתינאים בבחירות דמוקרטיות, ודאי שאינו מעוניין בהקמת מדינה פלשתינאית וברווחה לחברה הפלשתינאית שכן הללו עלולות לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו. הוא יהיה מיותר. החמאס, נבחר ונבנה, כתנועה פודמנטליסטית, מן המצוקה. היעלה על הדעת שיפעל למיגורה ?

בשנת 79, השיגה המהפיכה באירן את מטרתה הראשונית, הפלת השאח מכסאו וגירושו מן המדינה. בין הסיבות העקריות למהפיכה, היה המצב הסוציואקונומי הקשה אליו נקלעה מרבית החברה האירנית, בשנים אלה, כאשר עושרה של אירן כמדינה לא הדיע לציבורים גדולים, בני מעמד הביניים והעניים.

במשך למעלה משלושים שנים, שולטת העולמא של האייתולות, באירן. האם הביאו רווחה ושגשוג לחברה באירן ? האם החתירה להשגת יכולת גרעינית צבאית מועילה לעם האירני ? העם האירני אינו חשוף לאיום, המצריך את מדינתו להחזיק בנשק גרעיני. רק המיליטנטיות של מנהיגיו בראשות חמינאי ואחמדניג’אד, מובילה את החתירה לנשק גרעיני תוך התעלמות מהפגיעה הקשה שגורמות הסנקציות על הכלכלה האירנית ועל רווחת הציבור האירני. הציבור האירני, הוא כזה ש”אפשר לעשות איתו עסקים, בשלום” ההנהגה, בדיוק ההיפך.

הדיון הציבורי, בו שותפים נציגי הממשלה, חברי כנסת, בכירים לשעבר ומומחים למיניהם בסוגיית תקיפה או אי תקיפה של ישראל באירן ובכלל זה, שאלות ההישג והמחיר, חרגו מזמן מכל פרופורציה. אין לי כוונה, סמכות ואפילו לא מספיק ידע, לקחת חלק בדיון זה. רק נדמה כי ברור שגם פגיעה קשה בתכנית הגרעין האירנית, לא תרפה את ידיהם של מנהיגיה הנוכחיים מלשוב ולחדשה. הבעיה האירנית, אינה רק בתכנית הגרעין, אלא במי שמוביל אותה, קרי המשטר האירני. אותו צריך להחליף ויפה שעה אחת קודם.

זו כבר מלאכה לכוחות בינלאומיים בראשות ארה”ב. האם לאחר נובמבר, יוביל נשיא אמריקאי מהלך כזה ? איני יודע. זה תלוי לא רק בנושא הגרעיני האירני, אלא גם באינטרסים הכלכליים של ארה”ב ושותפותיה. ראו בהקשר זה כמה מהר היתה התערבות בינ”ל בלוב וכמה זמן לא מתקיימת כזו בסוריה. זכרו כי האמריקאים היו גורם משמעותי בהשבת חומייני לאירן, בגלל משק הנפט והתנהלותו של השאח בו.

אבל אם נשיא ארה”ב ייקח בחשבון את התמורה העולמית והגיאו פוליטית שבסילוק משטר האייתלות מאירן. אם ייקח בחשבון את העובדה כי בכך יתערער ציר הרשע, עם הפסקת המימון והסיוע האירני לטרור. אם ייקח בחשבון כי מורסי שכה זקוק לסיוע כלכלי כדי להזין את עמו הרעב, לא יוכל לפנות לאירן הפודמנטליסטית, לקבל סיוע ולהיות חב לה, אלא יעשה זאת מול ארה”ב ומדינות אירופה, אם ייקח בחשבון שאירן תחת הנהגה אחרת, תחזור חיק משפחת העמים, כמדינה שוחרת שלום (העם האירני ברובו אינו מיליטנטי וקיצוני).

אם כל אלה יילקחו בחשבון על ידי נשיא אמריקאי, לאחר נובמבר ועל השפעתם על השקט והכלכלה העולמית, אולי יהיה בכך מניע לפעולה, שתסלק את משטר האייתולות.

תארו לכם שכך יקרה באירן. תארו לכם, שהפלשתינאים יצמיחו מתוכם הנהגה חדשה, פרגמטית, כזו שמתוך טובת עמה, תשאף להגיע להסדר עם ישראל שיאפשר לפלשתינאים לבנות לעצמם מדינה ורווחה לחברה. תתארו לכם, איך ייראה אז, המזרח התיכון.

לנו, יש את נתניהו. הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות. האם הוא טוב לציבור הישראלי ?

נתניהו, שבעת שאמר, טרם כהונתו הראשונה בשנת 96, כי אסור להגיע להסדר עם הפלשתינאים, היה ראש הממשלה הראשון שמסר להם את חברון.

נתניהו שבנאום בר אילן טען כי השלים עם פתרון שתי מדינות, לא עשה דבר וחצי דבר כדי לקדם תהליך מדיני.

נכון, אבו מאזן, כאמור יפעל להכשלת כל יוזמה, אבל האם זה פותר מנהיגות ישראלית לפעול למען האינטרסים של ישראל ולחתור להשגת הסדר ?

לפני כמעט ארבע שנים, בראשית כהונתם של נתניהו ואובמה, אירח הנשיא האמריקאי מפגש משולש בו נטלו חלק גם נתניהו ואבו מאזן. אובמה דיבר על חשיבות הסדר בינינו לבין הפלשתינאים שיתבסס על שתי מדינות. או אז הוא גם שלף, השד יודע למה, את התנאי המוזר להפסקת הבנייה בהתנחלויות. אבו מאזן קפץ על כך כמוצא שלל רב. נתניהו סרב. זמן מה אחר כך, הקפיא את הבנייה בהתנחלויות לעשרה חודשים, אך ללא הועיל.

תארו לכם, שנתניהו היה מגלה מנהיגות ותבונה מדינית, מבין את משמעות הרגע ומכריז בפני נשיא ארה”ב כי ישראל תהיה מוכנה להקפיא את הבניה בהתנחלויות ובלבד שבו ברגע יחודש המשא ומתן. היכן זה היה מציב את אבו מאזן ? מה זה היה עושה לתדמיתה של ישראל וליחסינו עם ארה”ב ?

האם נתניהו טוב לחברה הישראלית ? האם הגזירות הכלכליות שנועדו לסגור גירעון תקציבי שהתפתח בתקופת כהונת ממשלתו, הן החלופה היחידה ? הרצויה ? מדוע נמנע נתניהו מלהוביל תכנית כלכלית מקיפה ומעמיקה, שתגבה יותר מבעלי “הכיס העמוק”, פחות ממעמד הביניים ותפגע באמצעות ייקור עלות המחיה במעמד זה ובשכבות החלשות ? תכנית שתעודד צמיחה במקום האטה במשק הישראלי ? לנתניהו ולחבריו הטייקונים פתרונים.

איך נוכל לסמוך על ראש ממשלה שנוהג כך ? איך נוכל לסמוך על ראש ממשלה שמתגאה בכך שהגדר שבנתה ממשלתו בגבול ישראל מצרים צמצמה כמעט לאפס את כמות המסתננים, אך לא הוביל בניה שלה שלוש שנים קודם לכן, אל אף שהצורך וההכרח שלה היו ידועים ?

חמינאי ואחמדיניג’אד רעים לאירנים, אבו מאזן והנייה רעים לפלשתינאים, נתניהו רע לישראלים.

בעוד שעל זהות ההנהגה הפלשתינאית וזו האירנית, אין לנו השפעה, על זהות ההנהגה בישראל יש לנו. כדאי שנצביע באופן משפיע ונחליף את נתניהו וממשלתו שרעים לציבור בישראל.

בואו נזכור: אפשר אחרת, זה בידיים שלנו !

*הכותב הוא משפטן ושליח ציבור, חבר פעיל במפלגת העבודה.
הדברים, מבטאים את עמדתו של הכותב ואינם באים בשם או מטעם מפלגת העבודה.