יו”ר סיעת העבודה, ח”כ איתן כבל הניח הבוקר (א’) הצעת חוק לפיה כל משפחה שתפונה מביתה תזכה לקבל מהמדינה “דירת מעבר” אשר תשמש אותה עד למציאת פתרון דיור קבוע. על פי ההצעה שנכתבה בשיתוף עמותת ידיד הפתרון עשוי להיות מיושם באמצעות גורמים שונים, כגון: משרדי הממשלה, העירייה, תורמים, עמותות, חברות משכנות ועוד.

יוזם ההצעה, ח”כ כבל אמר: “מיהרנו לשכוח שמחאת הקיץ החלה בשל יוקר הדיור בישראל. מצב זה טרם השתנה וככל שעובר הזמן יותר ויותר משפחות מוצאות את עצמן ללא קורת גג. זהו מצב שלמדינת ישראל אין שום פריבילגיה להשלים איתו, ועד שמחירי הדיור יחזרו לסכומים שפויים עלינו לדאוג לאלו שמצאו את עצמם בבוקר אחד בהיר ברחוב. זה לא רק צדק חברתי, זו חובה מוסרית בסיסית של מדינה לאזרחיה”.

בישראל מפונים מדיי שנה למעלה מאלפיים משפחות מדירותיהם עקב חוסר יכולתם לעמוד בתשלומי המשכנתא או שכר הדירה או מסיבות אחרות. החובות נצברו במקרים רבים בשל פיטורים, מחלה או הפחתה בקצבאות הביטוח הלאומי. משפחות אלה מתקשות למצוא דיור חלופי מיידי. הפינוי מהבית יוצר תופעה חברתית קשה. משפחות רבות על ילדיהן נותרות ללא קורת גג, ובמקרה הטוב נקרעות בין מספר בתים של קרובים ומכרים. כמו כן קיימת אוכלוסייה לא מבוטלת של נפגעי עבירה, נשים מוכות ואחרים אשר מוצאים את עצם ללא קורת גג כאשר הם יוצאים לאחר תקופת שיקום ממקלטים שונים.

בעיית המשפחות מחוסרות הדיור הינה בעיה קשה ההולכת ומתגברת. החוק מגדיר את מחוסרי הדיור כבודדים ולא משפחות ועקב כך המשפחות משוללות זכויות ותמיכה כמעט לחלוטין.
המערך הסוציאלי הקורס אינו מסוגל לטפל היום ביעילות, בתופעה ועקב מצוקה תקציבית הוא אינו מסוגל להעמיד לרשות המשפחות את הסיוע הבסיסי כפי שנקבע בתקנון העובדים הסוציאליים.

כיום, טיפול הרשויות במשפחות אלה אינו נותן מענה הולם למצוקתן. גם הזכויות המעטות המוקנות על פי דין אינן באות לידי מימוש. לדוגמא:

א. סיוע חד פעמי בשכר דירה. למרות שתקנון העובדים הסוציאליים, הקוד האתי והמקצועי של העובדים הסוציאליים ומחלקות הרווחה. מאפשרות תשלום חד פעמי עבור שכר דירה לפרק שלא יעלה על חודשיים למשפחות וליחידים אשר עונים על תנאים מסוימים, סיוע זה ממומש לעיתים רחוקות מאוד, בעיקר מסיבות תקציביות.

ב. סיוע בשכר דירה מטעם משרד השיכון. על פי נהלי משרד השיכון, משפחות אשר הייתה בבעלותן דירה משנת 1971 אינן זכאיות לסיוע בדיור. משפחות אלה רשאיות לפנות לועדת חריגים של המשרד. תהליך זה אורך זמן, שבמהלכו נותרות המשפחות ללא קורת גג.

ג. “היחידה לטיפול בדרי רחוב”- בעירייה אינה מטפלת במשפחות, אלא רק בבודדים בני 18 ומעלה המשוטטים ברחובות לפחות ארבעה שבועות ללא קורת גג, ואשר הינם מנותקים מהמשפחה ומהסביבה. משפחות ובודדים רבים, אשר מצויים במצוקה ללא קורת גג, אינם עונים על הקריטריונים, ואינם זוכים לסיוע של היחידה ומשרד השיכון כ”דרי רחוב”.

ד. דיור חלופי- בחוק ההוצאה לפועל (וכן בחוק הגנת הדייר) כלול סעיף המחייב להעמיד סידור חלוף למי שפונה מביתו. לגבי פינוי בעקבות אי תשלום משכנתא, הסכמי המשכנתא כוללים סעיף ויתור על הזכות לדיור חלוף כאשר ברוב המקרים הבנקים למשכנתאות אינם טורחים להדגיש בפני החותמים את זכותם המעוגנת בחוק לדיור חלוף ואת הויתור שלהם על זכות זו. ואמנם, מרבית נוטלי המשכנתאות כלל אינם מודעים לכך.

כאמור, על פי הפיתרון שמציעה הצעת החוק, מציאת פתרונות דיור חלופיים זמניים למשפחות המפונות בדרך של הקמת “דירות מעבר” אשר ישמשו לשיכון משפחות לפרק זמן קצוב לאחר שנותרו ללא קורת גג וזאת, במקביל להענקת שירותים סוציאליים מקיפים לדיירים ע”י אגף הרווחה. הפתרון עשוי להיות מיושם באמצעות גורמים שונים, כגון: משרדי הממשלה, העירייה, תורמים, עמותות, חברות משכנות ועוד.

במהלך שהותן של המשפחות בדירות המעבר הם יעברו תהליך של העצמה ומימוש זכויותיהן כך שיוכלו בתום תקופת השהייה לעבור לדיור של קבע.

תאריך פרסום:04/12/2011