וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א’) את הצעת החוק שיזם ח”כ איתן כבל לפיה נשות חיילי מילואים יוכלו להגיע למקום עבודתן שעה מאוחר יותר או לצאת שעה מוקדם יותר בזמן השרות של הבעל. זאת, בתנאי שבני הזוג נשואים והורים לילדים עד לגיל 13 ושרות המילואים נמשך לפחות ארבעה ימים רצופים. החוק יחול גם על בעלים שנשותיהן יצאו לשירות מילואים.

 

יו”ר שדולת המילואים בכנסת ח”כ איתן כבל אמר כי “מדובר בהצעת חוק שהיא בראש ובראשונה הצעה חברתית. זו דרישה שעלתה מהשטח, מהמילואמניקים עצמם שנאלצו לעשות שמיניות באוויר ולפעמים אף לשלם לבייביסיטר על מנת לדאוג לסידור לילדיהם. זה המעט שהמדינה יכולה לעזור לאנשים שעוזבים הכל באמצע החיים ויוצאים לשרת אותה”.

 

ח”כ כבל הוסיף כי “מדובר אמנם בצעד קטן, אך זה יום גדול לחיילי המילואים”. לדבריו צפויים עוד לא מעט מכשולים בטרם ההצעה תגיע לקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: לאחר מלחמת לבנון השנייה, ולאחר סיום הליכי הפקת הלקחים מהמלחמה, מתברר כי הצבא יאלץ להרחיב את מסגרת שירות המילואים שקוצצה בשנים האחרונות. לכאורה הנושאים בנטל המילואים הינם גברים המשרתים בשירות מילואים פעיל, אך בפועל מי שנושאות בנטל המילואים לא פחות מחיילי המילואים עצמם הן בנות הזוג של המשרתים במילואים, אשר במהלך המילואים מוטלת עליהם עבודה כפולה ומכופלת.

 

נשים אלו נאלצות למלא אחר כל התחייבויותיהן האזרחיות בעבודה, ובנוסף לשאת בנטל הטיפול בילדים ובבית כל זאת כשבעליהן נעדרים עקב שירות מילואים. במהלך חומת מגן נקבע נוהל דומה לפיו, כל אישה שבעלה שירת במילואים בתקופת המבצע יכלה להיעדר שעה מעבודתה.

 

אמנם נשים פטורות משירות מילואים לאחר שהן יולדות ילדים, אולם קיימת תופעה של התנדבות נשים לשירות מילואים, הנחשב שירות מילואים רגיל ועליו הן זכאיות לתגמול מהביטוח הלאומי. נראה כי יש מקום להתייחס גם למצב ההפוך, בו אישה יוצאת לשירות מילואים ובן זוגה נשאר בבית לטפל לבדו במשק הבית ובילדים.

 

אשר על כן, מבוקש בזה להקל עד כמה שניתן על בני ובנות הזוג של המשרתים במילואים, ולאפשר להם, לכל הפחות, להעדר משעת עבודה אחת ביום על מנת שיוכלו לטפל בילדים ובבית. מוצע בזאת כי המעסיקים יוכלו לתבוע ולקבל פיצוי בגין היעדרות זו באמצעות הביטוח הלאומי  בדומה להסדר הקיים כיום כלפי חיילי המילואים עצמם.

תאריך פרסום:26/12/2011