מי שהספיד את המחאה החברתית עשה זאת מוקדם מדי. ומי שחשב שהמחאה צריכה לתפוס כיוון פוליטי טעה. גם אלה שחשבו שהנהגת המחאה צריכה להתאחד ולהציב מטרות מדויקות עם לו”ז לביצוע לא ממש הבין את הכיוון והדרך. צעירי המחאה הצליחו בדרכם והשיגו חלק לא מבוטל ממטרותיהם.
3.4.12

הם העלו לסדר היום והציפו את הבעיות והתחלואים הרבים בהם לקתה החברה הישראלית בעשורים האחרונים. הם הראו את המצב החברתי כלכלי הבלתי אפשרי של מרבית הדור הצעיר שחי ללא אופק תעסוקתי וללא כל ביטחון סוציאלי. המחאה הציבה מראה בפני כל מי שמוכן להתבונן בה ומה שניבט מהמראה הזו הוא מראה מכוער ומסוכן.

צעירי המחאה לא באו עם הצעות לפיתרון, הם לא באו עם רצון להתאגד לכדי כוח פוליטי, אין ביניהם אחדות הדרך והצעות לפיתרון. המחאה החברתית באה לזעוק את ההתנערות של המדינה מהאחריות והחובה הבסיסיים לאזרחיה.

מאהלי המחאה התרוקנו ופונו ברובם הגדול והחורף הבריח את המפגינים מהרחובות, אבל המחאה לא גוועה ולא נעלמה. ההפגנות פינו את מקומם לשיח ודיון סביב לשולחנות עגולים בכל רחבי הארץ. הטרמינולוגיה של המחאה הלכה והשתכללה. המשמר החברתי מפרסם דוחות מדכאים מהכנסת ומראה את תחלואי השלטון. התקשורת ממשיכה לעסוק במרץ בנושאים החברתיים כלכליים – חושפת, מתריעה, מביעה דעה ועמדה. הפוליטיקאים (בחלקם) מפנימים את מסרי המחאה, וכולם ממתינים לסוף החורף כדי לחזור לרחובות.

בואו נתמקד לרגע בטרמינולוגיה ובעולם המושגים הכלכליים והחברתיים שהמחאה הכניסה לשיח הציבורי: דיור בר השגה. עובדי קבלן (וביניהם מורים, עו”ס, אחיות ואפילו עובדי הייטק). שחיקה של מעמד הביניים והסכנות שבה. הפרטה פרועה. רגולציה. ריכוזיות. מס בלו על הדלקים. חוק טל. קפיטאליזם חזירי. ביטחון סוציאלי. צדק חלוקתי.פערים חברתיים. חוסן חברתי ועוד מושגים ומונחים ונושאים שנדחקו עד כה לשוליים של השיח הציבורי.

בפעם הראשונה מזה שנים רבות נראה כי השיח על דמותה של החברה הישראלית זוכה לכיסוי ודיון שווים לזה של השיח המדיני בטחוני. השיח הזה היה שגור על פיהם של האבות המייסדים החלוצים, האיכרים ואפילו הסוחרים שהקימו ובנו את הארץ היפה והקשה הזו דילג על שני דורות כמעט ונעלם לכמה עשורים. תקופה ארוכה היינו עסוקים בהגשמה עצמית ודאגה של כל אחד לעצמו ולרווחתו האישית מבלי שנבחין במה שקורה מסביבנו. המחאה הגדולה התעוררה ע”י דור הבנים והנכדים של המייסדים, צעירים משכילים, נחושים, נבונים ואכפתיים והחזירה לסדר היום שלנו את הדאגה לכלל, לחברה, לדורות הבאים ואת הצורך בסולידאריות חברתית. המחאה הבהירה לכולנו שללא שינוי עמוק ומהותי בסדר הכלכלי והחברתי בישראל ייפגע החוסן החברתי שלנו באופן כזה שלא נוכל לעמוד באתגרים הביטחוניים והמדיניים הקשים הצפויים לנו בעתיד.

אסור לתת למחאה החברתית על כל פניה לדעוך. תפקידו של כל אזרח שרוצה להמשיך ולחיות במדינת ישראל עם בניו ונכדיו לקחת חלק במאבק לשינוי פניה של החברה. כל אחד לפי יכולתו ואמונתו.

תאריך פרסום:03/04/2012