הי זאת שלי, 6000 זה לא מספר זה בני אדם

עשו מאמץ (לא מאוד גדול מבחינתכם) והסכימו להסדר שיאפשר לרשת לפרוס את חובותיה, להתאושש, להמשיך לחיות, ול-6000 העובדים להמשיך ולהשתכר משכורות נמוכות ולעבוד קשה מאוד.

זה כל מה שהם רוצים.

קבוצת אלון שבשליטתו של בירן, היא הסבתא של מגה (האמא היא אלון ריבוע כחול). לא מזמן היא מכרה את אלון USA ב-600 מיליון דולר. גם כביש שש, אלון גז שמחזיקה במניות בתמר ובדלית, דיינר, דור אלון, ריבוע כחול, ריבוע נדל”ן (החברה שקנתה עם גינדי את השוק הסיטונאי) – כל החברות האלה רווחיות ועתירות מזומנים.

ולמי לא נשאר? למגה.

שרגא בירן מתראיין מעת לעת ומשמיע עמדות שמצליחות להפתיע אותי בכל פעם מחדש. הוא אפילו משתמש ברטוריקה של צדק חלוקתי. ובכן, צדק חלוקתי, בטח לא כולל בתוכו התעשרות עצומה של קומץ ו-6000 עובדים עניים שהולכים הביתה.

ולבנק הפועלים, הנושה העיקרי (מגה חייבת לו 300 מליון שקלים) אומר כך:

בואו נודה, היו לכם כבר לקוחות עם חובות הרבה יותר גדולים, שמחקתם להם, פרסתם להם, ומה לא. וחוץ מזה 80 שנה עשיתם כסף מהרשת. עכשיו תירתמו.

זה לא יכאב יותר מדי. אף אחד לא מבקש מכם למחוק, רק לתת אוויר ואשראי, ולפרוס את החוב. אחרי הכל הרווחתם כמעט 3 מיליארד על חשבוננו בשנה שחלפה. ולא שראינו מזה שקל בפקדונות שלנו, או שהורדתם לנו עמלות חלילה. עכשיו שחררו קצת.

יתכבדו גם הספקים הגדולים – אסם, שטראוס, יפאורה קוקה קולה וכו’ – ויסכימו היום להסדר.
כן כן אתם. יכול להיות שלא אכפת לכם שהרשת תקרוס, כי אתם מבוטחים. אבל המוני ספקים קטנים ובינוניים לא מבוטחים כמוכם.

נא לזכור: 6000 זה לא מספר, זה בני אדם.

אי אפשר להתחיל לתאר את ההתמוטטות והקריסה של כל משפחה ומשפחה כזאת שתישאר בלי פרנסה.

מדובר בטרגדיה המונית שאותה צריך למנוע.

המפתח בידיים של כמה גופים חזקים במיוחד. הם מתבקשים אפוא, לעשות מעשה שהוא גם נכון כלכלית וגם ראוי חברתית ומוסרית, ולאפשר לרשת הזאת הזדמנות להמשיך לחיות.

שימו לב, מחר בשעה 9:00 בועדת העבודה והרווחה בראשות אלי אלאלוף דיון חרום על מגה. הדיון הוא לבקשתי ולבקשת חברי הכנסת טלי פלוסקוב מכולנו ואילן גילאון ממרצ. הוא ישודר בערוץ הכנסת.

בתמונה: עובדים מוחים מול הבית של שרגא בירן.