שבוע שעבר התכנסה וועידת מפלגת העבודה, זו הייתה סגירת מעגל עבורי ועבור צעירים רבים אחרים במפלגה. לפני כשנתיים נאבקנו בוועידה דומה נגד הכניסה המבישה לקואליציה של ביבי וליברמן, מהלך בו תמכו לצערי גם רוב מחברי הועידה. נאבקנו בעיקשות וחוצפה רבה כי ידענו שכניסה לקואליציה לא תאפשר חשבון נפש ודיון אידיאולוגי פנימי. ידענו שכניסה לקואליציה לא תאפשר לשמאל הציוני בישראל, אותו אנחנו מובילים, להפיק את הלקחים המתבקשים כיצד קרה הדבר שעם ישראל עזב אותנו ועבר בחלקו לימין השמרני והקפיטליסטי, ובחלקו לקדימה חסרת האג’נדה. אומנם אנחנו צעירים וחסרי ניסיון, אבל הזמן שעבר מוכיח שצדקנו. המזל הגדול של כולנו הוא שככל שהמפלגה קטנה וביישה את עצמה ואת עברה המפואר, ככה הצלחנו לצרף עוד ועוד חברים צעירים, בניגוד למגמה, לתאי הסטודנטים ולמשמרת הצעירה. כיום אנחנו שולטים באגודות הסטודנטים הגדולות והחשובות בארץ בת”א וירושלים, ומובילים את המאבקים החברתיים המשמעותיים בישראל בשנים האחרונות- חוק האברכים, תמלוגי הגז, העובדים הסוציאליים ועוד.

לפני כשבוע וחצי, הייתי יחד עם חברים רבים אחרים ב”כנס השמאל” שארגנה תנועת “שלום עכשיו” בת”א בהשתתפות מאות אנשים מחד”ש דרך מר”צ ועד מפלגת העבודה. את רוב מה ששמעתי שם לא אהבתי. אותו שמאל שבע ונהנתן, שחי ברדיוס של שני קילומטרים רבועים בת”א, מנותק מעם ישראל, רחוק מלהבין כיצד הצטמצם כל כך. ואני אומר, אסור ש”שלום עכשיו” תוביל את ההתחדשות של השמאל הציוני בישראל, זהו תפקידה של מפלגת העבודה. בעברה המפואר של תנועת העבודה ערכו סמינרים שלמים בנושאים אידיאולוגיים, על מנת להתגבש ולהתחדד. כיום אנו זקוקים לזה יותר מאי פעם.

ההתחדשות והחידוד האידיאולוגי צריכים לבוא יד ביד עם פתיחת השורות לחברים חדשים. עלינו לשים את האגו בצד ולצרף אנשים חדשים להנהגה, גם מתוך שורות המפלגה וגם מחוצה לה. את העשור האחרון של תבוסתנות, של היצמדות משפילה לכיסאות תוך הזנחת דיון ערכי אנחנו צריכים להחליף ברעב גדול להפוך לאלטרנטיבה שלטונית לקיבעון המדיני ולהגדלת הפערים החברתיים על ידי ממשלת נתניהו הנהנתנית והמנותקת.

אנחנו צריכים להיות אוונגרד רעיוני, פורץ דרך. שמאל ציוני צריך לחדש את השיח בישראל ולהציג רעיונות חדשים, לא רק להתרפק על עבורו הרחוק. יש לנו כיום הזדמנות מדהימה להוביל שיח חברתי-כלכלי חדש בישראל, שם שמאלה מביבי אין כלום, עד לחד”ש ומר”צ. אין מפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית, שיודעת להציג אג’נדה כלכלית מלאה. לא מניפסט קומוניסטי שאבד עליו הקלח, אלא תפיסת עולם שלמה של צמצום פערים ושוויון הזדמנויות, לצד צמיחה כלכלית בשוק גלובאלי מפותח, של היי-טקים וסטארט-אפים, של גוגל ופייסבוק.

בעבר המפלגה דחתה את הדור הצעיר. היא סגרה את דלתותיה בפניו וכך פספסה בענק. כעת יש לנו הזדמנות להתחדש בדור צעיר, דור הפייסבוק, שרעב להשפיע ולהוביל. תיעזרו בנו, תשתפו אותנו, ותפתחו אותנו. אנחנו צמאים לקבל מהידע והניסיון של הדור המבוגר והמנוסה, ולסייע בכל כוחנו לבנות אלטרנטיבה שלטונית של שמאל ציוני אמיתי בישראל.

יובל אדמון הוא יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ויושב ראש תא אופק לשעבר, תא הסטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטה העברית

תאריך פרסום:03/04/2011