דעתי על ממשלת אחדות? במילה אחת: לא.
בואו נדבר רגע על העניין ברצינות. איזה קשר יש בדיוק בין הסכם המעצמות עם איראן לכניסת המחנה הציוני לממשלה? האם ראש הממשלה מעוניין שנשב לצדו וננחם אותו על המדיניות הכושלת שהוביל בשש השנים האחרונות? מצטערת, יש לנו דברים יותר מועילים וחשובים לעשות.
הניסיון לפתות את המפלגה שלנו לזחול לתוך הקואליציה הקיצונית הזו באמצעות מושגים כמו “אחריות לאומית” ו”שעת חירום” הוא ניצול ציני של נושא בעל חשיבות גדולה מדי מכדי לרקוח ממנו ספינים פוליטיים. רק לפני כמהחודשים נתניהו ניצל את הוויכוח סביב ההסכם עם איראן כדי לסדר לעצמו נאום בחירות מתוקשר בקונגרס האמריקאי – נאום שאולי זיכה אותו במנדט או שניים כאן בארץ, אבל הרס סופית את היכולת שלו להשפיע על ההסכם המוגמר. עכשיו הוא רוצה לנצל את ההסכם המוגמר כדי לפרוש לעצמו רשת ביטחון פוליטית. הציניות הזו כבר פשוט בלתי נסבלת.
אנחנו לא צריכים להיכנס לממשלת נתניהו מסיבה אחת פשוטה: אנחנו והוא מחזיקים בתפיסות עולם שונות לחלוטין, אפילו סותרות, לגבי העתיד של מדינת ישראל. בכלכלה, בביטחון, ביחסי החוץ, ביחס לקבוצות השונות בחברה הישראלית. אלא מה, כל פעם שנתניהו נכשל – ומה לעשות, זה קורה די הרבה – הוא פונה אלינו שנציל אותו מעצמו.
אסור לנו להיכנס לממשלה כזו מאותה סיבה שאתם אף פעם לא הייתם עולים על מכונית בידיעה ברורה שגלגל אחד שלה רוצה לפנות לכיוון אחד והגלגל השני לכיוון ההפוך. מצב כזה יכול להסתיים רק בתאונה.
אני סומכת לחלוטין על יו”ר המפלגה שלי, יצחק הרצוג, שיעשה את הדבר הנכון. הציבור מעוניין בחידוד עמדות – לא בטשטוש שלהן. הסכם הגרעין הוא תירוץ גרוע, והכניסה שלנו פנימה רק תאפשר לימין שוב להאשים אותנו במדיניות הכושלת שלו בכל תחום ובכל חזית. בממשלה הקודמת האשימו בכל את מפלגות המרכז, לפני כן – מפלגות השמאל היו אשמות בכל רעות העולם. אז הנה, הפעם התגשם להם החלום ויש להם ממשלת ימין טהורה וקיצונית. עכשיו נראה אחת ולתמיד למה הם מסוגלים.
אם נתניהו באמת מוטרד כל-כך מהמצב, הגיע הזמן שיפסיק לבכות את מר גולנו מעל כל במה – ויתחיל לתקן את הנזקים החמורים שעשה. מה שצריך לעשות עכשיו זה לשקם את היחסים שלנו עם בעלות בריתנו בעולם, להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל בעקבות ההסכם, להדק ככל הניתן את הפיקוח על איראן ולבסס מחדש את מעמדנו כמדינה שמקשיבים לה, שרוצים לעבוד איתה.
זה לא מקרי שמנהיגי מדינות המערב פונים באופן שוטף להרצוג וללבני להתייעצויות – לנתניהו הם כבר לא מאמינים. גם אנחנו לא.