“דוח המבקר בנוגע למרמרה מראה קבלת החלטות חפוזה ובלתי אחראית של רוה”מ ושר הביטחון”

דף הבית > מאמרי דעה > “דוח המבקר בנוגע למרמרה מראה קבלת החלטות חפוזה ובלתי אחראית של רוה”מ ושר הביטחון”

אם בימים רגילים המערכת הפוליטית בוודאי הייתה רוגשת ונסערת בעקבות דו”ח חמור כזה, הרי שהקואליציה הרחבה של נתניהו מבטיחה לו שקט תעשייתי. כיצד ישפיע הדו”ח אם בכלל על המערכת הפוליטית? שלום לך, יו”ר האופוזיציה ח”כ שלי יחימוביץ’

שלום

את אזרחית מודאגת היום?

קצת יותר, כן. מאז שקראתי את הדו”ח וקראתי אותו מההתחלה ועד הסוף, אני תוהה לגבי אופן קבלת ההחלטות. קראתי בשעתו את דו”ח ועדת וינוגרד למלחמת לבנון השנייה, היה שם זרקור קשה על כשלים, חוסר בחינת חלופות, חוסר מידע, קבלת החלטות חפוזה ולא אחראית. כל הדברים האלה חוזרים כחוט השני כאן באופן שבו התקבלו ההחלטות בדרג המדיני. שים לב, לא בדרג הצבאי.

למרות שהמבקר גם מציין את הדרג הצבאי שלא עדכן מספיק בנושא הסכנה לספינה, למרמרה.

זה עומד בניגוד למה שדובר בשביעייה. בשביעייה, לפי הדו”ח עלו שוב ושוב משפטים וחיוויים שאמרו שמי שיהיה על המרמרה לא יקבל במחיאות כפיים את לוחמי השייטת ושצפויה התנהגות מסוכנת, כלומר, האופציה הזאת עמדה לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות אבל הדבר הכי חמור פה, תראה, דברים כאלה יכולים לקרות, באמת, אנחנו מדינה קטנה, מוקפת אויבים, כל הזמן בקרבות קטנים וגדולים, בוודאי שיכולים לקרות דברים כאלה. אבל כאן אופן קבלת ההחלטות של הדרג המדיני היה מופקר. לא היה שום פורום רשמי שהחליט על משהו. הכל נעשה ב-4 עיניים בין רוה”מ בנימין נתניהו לבין שר הביטחון אהוד ברק. תראה, תמיד אומרים שניסיון הוא דבר חשוב. לשניים האלה יש ניסיון עצום. יכול להיות שהניסיון הזה גרם להם להיות מאוד מאוד זחוחים ולחשוב שהם לא צריכים להתייעץ עם אף אחד.

כלומר אני ואפסי עוד? מספיק שניים לנהל את המדינה?

מספיק שניים לנהל דבר כל כך מורכב ובסוף מכנסים את השביעיה אחרי שהמשט כבר יוצא לדרך. השביעייה זה פורום שאין לו שום סמכות סטטוטורית. זה סתם פורום התייעצות.

סתם? לאישור?

לא, הוא לא יכול גם לאשר. זה פורום של חבר’ה שיושבים ומדברים. אין לו שום סמכות סטטוטורית. זה פורום שראש הממשלה כדי, יכול להיות, כדי דרכו לקבל איזשהו סוג של אישור ובפורום הזה לא יושב שר המשפטים ולא יושב השר לביטחון פנים, כי הם לא חברים בשביעייה. וגם השביעייה מתכנסת בחופזה. מי שמגיע לישיבה אפילו לא יודע על מה מדובר, לא מכינים אותו. חסרים אנשי ביטחון רלוונטיים. כל הדבר הזה מעורר תחושה מאוד עזה של חפיפניקיות עצומה שנובעת אולי מעודף ביטחון עצמי. הייתי מעדיפה שיהיה להם פחות ביטחון עצמי בסיטואציה הזאת.

הישראליות הזאת, בכל זאת דו”ח המרמרה משיק גם לדוח המל”ל שאולי בסופו הוא יותר אופטימי אבל שוב הממשק בין הממסד הביטחוני לבין מערכות אזרחיות, דברים שגם נגעת בהם כעיתונאית, בעצם…

הייתי עיתונאית לפני שש שנים…

בעייני זה כבוד להיות עיתונאי, אבל אני מתייחס לנושא הזה שבעצם הממסד הביטחוני, הממסד הצבאי לא סופר את הגופים האזרחיים שעוסקים בביטחון וממדר אותם.

כאן זה ממש מוזר כי מי שהגה את רעיון המל”ל היה רוה”מ בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו. הוא הקים לידו גוף מייעץ מאוד מאוד מכובד וממומן בתקציבים גבוהים, עם המון ידע, עם יכולת לנתח, עם יכולת להביא חלופות, כמו אלה שלא נבדקו, והוא שם את המל”ל בצד. זה כאילו שני דו”חות נפרדים, דו”ח המרמה ודו”ח המל”ל אבל הם מאוד משיקים. כי זאת בדיוק הדוגמה איך היה יכול רוה”מ להשתמש באותו גוף שהוא הקים ומהרגע שהקים אותו כבר סירס אותו וייתר אותו. לו היה לוקח את המל”ל, את כל הידע שלהם ומתייעץ בהם, אולי הדברים היו נראים אחרת. הם היו נראים אחרת.

ביום הזה את סומכת על ראש הממשלה ושר הביטחון בנושא האיראני?

אני לא רוצה להצטרף למקהלה של הדברים המאוד בוטים שמושמעים בגנות השניים האלה. אני לא רוצה להיות קיצונית. אני חושבת שדו”ח המרמרה מדבר בעד עצמו. אני חושבת שהוא מראה אופן קבלת החלטות מאוד מאוד מדאיג, מאוד לא אחראי ויכול להיות שקורה כאן תהליך שדווקא, ואמרתי את זה קודם, דווקא בגלל שהשניים האלה נושאים בכנפיהם ניסיון רב מאוד, בטחוני, מדיני, ואי אפשר לזלזל בזה, זאת עובדה, יכול להיות שדווקא הניסיון הזה הוא בעוכריהם.

כלומר, אם אני להמשיך את קו המחשבה שלך, אם היה ראש ממשלה אזרחי, נניח ששמו שלי יחימוביץ’, אז הוא היה מתייחס יותר ברצינות לדיונים כאלה, היה מקשיב יותר.

זאת שאלה. יש לך ספק שראש ממשלה אזרחי, אני לדוגמה…

היה לנו ראש ממשלה אזרחי אהוד אולמרט וועדת וינוגרט לא עשתה איתו חסד

נכון, גם אני לא עשיתי חסד עם אהוד אולמרט לכן אין לי שום כוונה לסנגר כאן על אהוד אולמרט. אני רק אומרת שיכול להיות שיש כאן עודף ביטחון עצמי שמגיע ליהירות, שמגיע לתחושה שהשניים האלה בארבע עיניים יכולים לנהל ולהנהיג כל דבר. כך, הדברים במדינה דמוקרטית מתוקנת, שיש לה גם צבא כל כך רציני, ואנשי ביטחון עם משקל כל כך משמעותי, לא יכולים להתנהל.

אולי לצבא הזה יש מדינה, כי בסופו של דבר אנחנו רואים שבפני הדרג המדיני לא הגיעו חלופות למבצע הצבאי.

הראל, הדרג המדיני לא ביקש חלופות. הוא לא ביקש. ידעו שיש בעיה והתנהגו בצורה רשלנית וחפוזה, שוב, עודף ביטחון עצמי.

שאלה אחרונה לגבי תפקוד המבקר. הדוח הזה הוא אחד מעוד כמה דוחות, עוד שניים שהמבקר משחרר בזמן פציעות, פצצות. עד כמה סמכותו בעצם לדון בשאלות של עשייה, כלומר, החלטה יכולה להיות נכונה, יכולה להיות מוטעית. בסופו של דבר אנחנו, הציבור, צריכים לבחור בקלפי ולהגיד כן או לא. האם זהו תפקידו של המבקר לגעת בנושאים כאלו?

בוודאי, לכן יש מבקר מדינה

גם לנושא שההכרעות בו הם בנושאים מבצעיים-ביטחוניים?

הוא לא יכול להגיד אם ההחלטה בסוף טובה או רעה. זה אין לו סמכות להגיד על החלטה, שהיא אידאולוגית או מערכתית, אפילו אם היא שנויה במחלוקת, אם היא טובה או רעה. אבל כאן הוא מממש את מלוא המנדט שבשבילו הוא בכלל קיים וזה לבחון את אופן קבלת ההחלטה, ההליך עד להכרעה, הוא מתאר אותו אחד לאחד. נעשתה כאן עבודה מאוד יסודית וכאן הוא מילא את תפקידו בדיוק כפי שהוא צריך.

אני מאוד מודה לך ח”כ יחימוביץ’