שוב חוזר הניגון… לא הניגון אליו אנו מייחלים, שריקת הטילים המשייטים בשמי הדרום והנגב איננה מוסיקה נעימה לאוזן. מי שלא חווה את ירי הטילים מרצועת עזה על עירו, שכונת מגוריו וביתו, לא יודע פחד מהו! זה קרה אצלנו בבאר-שבע לא פעם ולא פעמיים, בשכונה שלי, שני רחובות מביתי, נהרסו בתים, תושבים נפצעו ואף נהרגו. זה קורה בכל אזור הדרום, מיישובי עוטף עזה, מרחק קצר מגדר המערכת, ועד לאשדוד, אשקלון ובאר-שבע.

זה כבר לא משנה “מי התחיל”, תמיד יש מי שמעוניין בהסלמה ומחפש להפיק ממנה רווחים. פעם אלו ארגוני האיסלם הקיצוניים בעזה, אליהם מצטרף מידי פעם ארגון החמאס כאשר זה נוח לו ומשרת את מטרותיו. אולם מסתבר שגם אצלנו יש מי שמפיק רווחים מההסלמה ואף מעודד אותה.

למרבה הצער, אך לא באופן מפתיע, התייצבו מיד על הבוקר האדונים ביבי את ברק, לבושים מדי קרב (חולצה שחורה ומשקפי שמש) באזורי פגיעת הטילים. חדורי רוח מלחמתית ובפוזה צבאית, מדברים הם אל המצלמות בנימה חמורה ומאיימת בנוסח “אנחנו לא נאפשר… אנו לא ניתן… וגם לא נרשה…”. יושבים תושבי הנגב והדרום בביתם, חלקם במרחבים המוגנים, ושואלים את עצמם כל פעם מחדש האם ברק וביבי באים לעודד את התושבים ולסייע להם או שהם באים לקטוף קופון פוליטי בהצהרות מתלהמות ערב הבחירות שעומדות בפתח.

מה באמת עושה נתניהו כדי להפסיק את ירי הטילים העונתי על תושבי עוטף עזה? כיצד פועל אהוד ברק כדי למנוע הסלמה והתדרדרות שאותה סופגים התושבים על בשרם? את התשובות לשאלות אלו יודעים תושבי ישראל באמת. ארבע שנים של קיפאון מדיני מוחלט, שום תזוזה לשום מקום, הקצנה ימינה עד כדי הפיכתם של הללו למשרתי המתנחלים ועושי רצונם.

לרגע הבליח נתניהו בפרץ של שפיות מדינית בעת שנשא את נאום בר-אילן המפורסם. במאמץ אדיר הגו שפתותיו את המילים שתי מדינות לשני עמים, לרגע חשבנו שהנה מצלצלים פעמוני הגאולה. חשבנו, אך טעינו. ביבי לא חזר על ה”טעות” הזו פעם נוספת. לרגע זכה הוא להערכה עולמית ולמחרת חזר לסורו בנוסח הקבוע “אין עם מי לדבר והם לא מעוניינים באמת בהסדר מדיני”.

לכן, בפעם הבאה שתראו על המרקע הטלוויזיוני את הצמד הקרבי בחולצות שחורות ובמשקפי שמש, תדעו שהם באו להרוויח תשדיר בחירות נבוב וריק מכל תוכן, בחינם וללא עלויות, בפריים טיים, ועל חשבון התושבים הסובלים.

הכותב הוא יו”ר ההסתדרות במרחב הנגב ומתמודד לרשימת מפלגת העבודה לכנסת

תאריך פרסום:25/10/2012